רוט, ראובן
בן צבי ושושנה. נולד ביום ה' בתמוז תש"ו (4.7.1946) בתל אביב, כחודשיים לאחר שאביו השתחרר משירותו בצי הבריטי. עם הוריו עבר למשק עין חרוד ומשם למושב בית חנניה שממערב לבנימינה. ראובן למד בבית הספר היסודי בבנימינה. הוא עסק בפעילות ספורטיבית ב"הפועל" במושב והתבלט כתלמיד מוכשר במקצועות המדויקים וגם במלאכה. לאחר שסיים את לימודיו היסודיים, עבר לבית הספר המקצועי תיכון בסמ"ת שליד הטכניון העברי בחיפה. שם למד במגמה האלקטרונית, היה תלמיד מצטיין וסיים את לימודיו בהצלחה. הוא המשיך גם בפעילות ספורטיבית במסגרת הגדנ"ע. הוא ניחן בידי זהב וגם בלב זהב, היה אהוב על חבריו ומוכן תמיד לעזור להם. הוא ידע לא רק לתכנן, להרכיב ולטפל במכשירים טכניים וחשמליים שונים, אלא גם היה מוכן להקדיש מזמנו החופשי (המועט אמנם) לסיוע לחבריו בלימודיהם ובתחביביהם. מלבד קריאה בספרים והאזנה למוסיקה אהב לבנות מכשירים אלקטרוניים. לאחר שסיים את לימודיו בבסמ"ת עבר ללמוד בטכניון בחיפה במגמת החשמל ומיום שסיים את לימודיו בטכניון ועד לתחילת שירותו הצבאי הסדיר עבד חודשים אחדים בתמנע כמהנדס חשמל. הוא גויס לצה"ל בסוף אוגוסט 1968 ואמר להתנדב לשרת בחיל האוויר. כאשר הוצע לו לשרת חמש שנים בתמנע כמהנדס אלקטרוניקה במסגרת העתודה, סירב באומרו: "אינני מרגיש שלם עם עצמי. עדיין לא נתתי מספיק. לא תרמתי מספיק, לא לארץ ולא לצבא". ראובן הצטרף לחיל האוויר, ובחר בקורס טיס. בסיום הקורס עבר לטוס על אורגנים ובהמשך עבר לטייסת סקייהוקים והוענקה לו דרגת סגן. הוא הצטיין בקורסים צבאיים שעבר בחופשות, במסגרת העתודה האקדמית של לימודיו בטכניון העברי, והשתתף במלחמת ששת הימים ובשחרור השומרון. בחודש דצמבר 1970 נשא לאישה את רונית, מעולי אורוגואי, אותה הכיר כאשר שירתה כאחות בשירות צבאי בבית החולים "סורוקה" בבאר שבע ובנה לו קן משפחתי במקום עבודתו. את הדירה קיבל במסגרת שירותו. אך חיי האושר שלו לא נמשכו הרבה. אור ליום כ"ד באייר תשל"א (18.5.1971), כאשר היה נשוי שישה חודשים בלבד, נפל ראובן בעת מילוי תפקידו בטיסת אימונים בלילה ללא ירח מעל למכתש רמון. הניח אישה בחודש הראשון להריונה, הורים ושני אחים- דני ובועז. בינואר 1972 נולד בנו רואי, שלא זכה להכיר את אביו. ראובן הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בבאר שבע.
