רוט, יצחק (לדיסלו)

בן טרזיה ויוסף, נולד ביום כ"ז בניסן תרפ"ו (11.4.1926) בעיירה איפושג, סלובקיה. הוא קיבל חינוך יהודי מסורתי בחדר ולמד גם בבית-ספר כללי. היה ילד עליז ובעל אופי חזק. חבר בתנועות "גורדוניה" ו"המכבי הצעיר" מהן שאב את ידיעותיו הראשונות על ארץ-ישראל והתנועה הציונית. בשנת 1938, עם כיבוש אזור מגוריו על-ידי ההונגרים, הורע מצב היהודים וממשפחתו האמידה נשלל מקור הפרנסה. יצחק עבר אז לבודפשט ועבד שם כפועל בתעשייה הכבדה, והוא אז בן 12 בלבד. עם התבגרותו הצטרף למפלגה הסוציאליסטית ופעל בה עד כניסת הגרמנים לעיר בשנת 1942. אז נאסר, נלקח למחנה-ההשמדה אושוויץ ונשלח אחר-כך לעבודות פרך שונות בשלזיה. עם סיום מלחמת-העולם השנייה שוחרר כשהוא מדולדל וחלוש ועשה דרכו ברגל משלזיה עד סלובקיה. בביתו מצא את אחיו, היחידי ששרד מכל המשפחה הענפה, ויחד איתו עבר לבודפשט. שם הוכנס לבית-חולים, שב אט-אט לאיתנו והצטרף להכשרה חלוצית. משם עבר לרומניה ובשנת 1946 העפיל יחד עם חברתו בספינה "מכס נורדוי". לארץ הגיע ביום 14.5.1946. יצחק עבר הכשרה בכפר המכבי, עבד בעבודה חקלאית בנהלל וכפועל בחברת "סולל-בונה" בבניית מוסדות עליית-הנוער באלונים. אחרי-כן השתקע בקרית עמל, בה אמר להקים את ביתו, אלא שבינתיים פרצה מלחמת-העצמאות. יצחק התגייס יחד עם אישתו לצבא והוצב באחד הגדודים בחטיבת "גולני". לחם בגליל התחתון. הכפר לוביה היה אחד ממאחזי האויב החשובים בגליל התחתון שחסם את הכביש לטבריה ויכול היה לשמש "קרש קפיצה" להתקפה לכיוון עפולה. ב9- ביוני תקפו כוחות "גולני" את הכפר מכיוון סג'רה וכוח נוסף, במשוריינים, נע בכביש מטבריה. הכוח התוקף נתקל בהתנגדות עזה של האויב, שאף הזרים תגבורות למקום. הקרב ניטש עד רדת הלילה ולבסוף נאלצו הכוחות לסגת. בקרב זה נפל, ביום ב' בסיוון תש"ח (9.6.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות במשמר העמק.