רוט, ברוך

בן יהודית וצבי, נולד ביום א' בטבת תרצ"ג (30.12.1932) בעיר אירשבה, ברוסיה הקרפטית, צ'כוסלובקיה. למד בחדר ונודע כשקדן וחרוץ. עם כניסת הגרמנים נכלא עם הוריו ויתר היהודים בגיטו מונקאץ' ומשם הועברו למחנות עבודה והשמדה. ברוך שוחרר מדאכאו על-ידי הצבא האמריקני. חזר לעירו, ומשמצא את אחותו הגדולה ממנו בשנה-שנתיים – השריד היחידי מכל המשפחה מרובת-הילדים – יצאו שניהם לדרך הנדודים מערבה. ברוך הצטרף למוסד של בית"ר בצרפת, העפיל לארץ באונייה "לנגב", נלקח לקפריסין ומשם הגיע לארץ בשנת 1947. הוא התחנך בחוות הנוער הבית"רי שוני ליד בנימינה והיה שם צעיר החניכים. שקד מאוד על לימודיו כדי להשלים את אשר החסיר בשנות המלחמה והתלאות, גילה אחריות ופעל כמבוגר לכל דבר. להפצרותיו המרובות הקדימו לאמנו בנשק על אף גילו הצעיר ובאימוניו הצטיין בשקדנות יתירה. ברוך נשלח לפעולה בכיבוש "המשולש הקטן" בהרי אפרים. משם הועבר עם יחידתו לסיוע בהתקפת אצ"ל על רמלה ושם נפל, ביום ז' באייר תש"ח (16.5.1948). ביום י"א באייר תשי"ב (6.5.1952) הובא למנוחת-עולמים בקבר-אחים בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול.