רוטשילד, צבי (אנריקה)

בן חנה ובנימין זיגמונד, נולד ביום י"ב בחשוון תרפ"ח (7.11.1927) בסנטיאגו בירת צ'ילי להורים אמידים יוצאי פולין. בהיותו בן חמש נתייתם מאביו, שנספה בתאונת מטוס. שהה שנה עם אמו אצל משפחתה בפולין ואחר-כך חזרו לבואנוס איירס, ארגנטינה, שם התחיל ללמוד בבית-ספר. אחרי שנים אחדות חזרו לסנטיאגו ואמו נישאה בשנית. מסיבות משפחתיות נשלח לשנים אחדות לפנימייה של בית-ספר ושם התפתחו בו מרדנות ונטייה להתבודדות ולעצמאות. הוא הצטיין בלימודיו ומשקיבל את תעודת-הבגרות במגמה הביולוגית נסע לארצות-הברית והתקבל למכינה לקראת הכניסה לפקולטה לרפואה באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה. אחרי חודשים מספר נמאסו עליו הלימודים והוא החל בחיי נדודים. צבי עבד במקצועות שונים, השתכר יפה וחי לעתים חיי בזבוז ולעתים במחסור גמור, וכך הגיע עד ניו יורק, שבע-נדודים והרפתקאות. הוא חזר ללימודיו באוניברסיטת ברקלי והתמסר להם ברצינות. צבי מצא את מקומו בחברה ועסק בספורט. העדיף את השחייה "בגלל היותה ספורט אינדיבידואלי", כהסברו. הוא שאף להשתלם בפסיכיאטריה והחל עוסק בניסויים ספרותיים. בגלל מחלת אביו-החורג הוזעק טלגרפית הביתה, לנהל את העסק במקומו, ובשנתו העשרים נרתם להתעסקות זו שלא היתה לפי רוחו ופעל בה בכל הרצינות והאחריות. הוא הצטרף לחברות צעירים וצעירות משכילים והמשיך בהשתלמות רוחנית תוכניתית, בייחוד במדעי-החברה. משהבריא אביו- החורג הכין את המסמכים הדרושים כדי לחזור לאוניברסיטת ברקלי, והנה נודע לו שמדינת ישראל העומדת על נפשה זקוקה למתנדבים מתפוצות הגולה. בלי היסוסים הצטרף לקבוצת מתנדבים מדרום-אמריקה. ביום הראשון בחודש יוני 1948 הגיעה הקבוצה לחיפה ואחרי ארבעה ימי חופשה להכרת הארץ הצטרפו לפלמ"ח ושירתו במחלקה דרום-אמריקנית שצורפה לאחת הפלוגות הקרביות. ההתלהבות המלחמתית של בני היישוב דבקה בו ונשא בהבנה את תלאות האימונים בתנאי שדה וקרב. חלק מהאימונים עבר בגבעת ברנר בשיטת הפלמ"ח: צירוף של עבודה במשק עם אימונים צבאיים. את חופשותיו הקצרות ניצל לסיורים לשם הכרת הארץ, ופעם קיבל חופשה לשבועיים לשם נישואיו עם חברתו למחלקה, שבאה גם היא כמתנדבת מצ'ילי. צבי שימש כמתורגמן מאנגלית לספרדית בין המפקדים ובין חבריו הדרום-אמריקניים. אחרי שירות במחנות ומשלטים שונים נשלח עם מחלקתו להשתתף במבצע "חורב". בשעת התקפה על משלט מצרי באזור רפיח גברה העזתו על הזהירות, ובקומו מעל הקרקע שהואר באותו זמן ברקיטה של האויב כדי לגשת ולקחת תת-מקלע מסוג "טומיגן" של חלל מצרי נפגע ונפל בליל ב' בטבת תש"ט (3.1.1949). נקבר בחלוצה. ביום כ"ג בתמוז תש"ט (20.7.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.