רוטשטיין, שלמה (שלמקה)
בן מלכה (בת לאחד מראשוני ראש פינה) ומנחם-צבי, נולד ביום ג' באייר תרפ"ב (1.5.1922) בזכרון יעקב, שאביו היה אחד מראשוני בוניה. בהיותו בן שנה נתייתם מאביו ועבר לחיפה, שם גדל ולמד בבית-הספר "אליאנס". בתקופת מאורעות-הדמים תרצ"ו-תרצ"ט התמסר כולו לארגון ה"הגנה". הוא אימן, הדריך והתמחה כנשק והיה הרוח החיה בשורות ה"הגנה" ומפקדיה. בשנת 1938 התנדב למחלקה היהודית שבתוך הצבא הבריטי, Jewish Police Army, לשמירת מתקני הבריטים בארץ ועד-מהרה הועלה לדרגת קורפורל והיה עמוד התווך של המחלקה. היה עלם גבוה, נאה, בלונדי ובעל פנים אריים. כאשר החיילים הבריטיים ביחידה חשבוהו לאחד משלהם, כלומר בריטי, נפגע קשות בגאוותו הלאומית. עם פרוץ מלחמת-העולם השנייה התגייס לחיל-האוויר הבריטי, אך אחרי התנגשויות על רקע לאומי דרש להעבירו למחלקת החימוש באותו חיל. מגמתו היתה לרכוש לעצמו ידיעה מקיפה בתחום זה למען שירותי ה"הגנה". ואמנם התמחה בכל כלי-הנשק וידיעתו היתה בעלת ערך רב לייצור הנשק בישראל בתחילת תקומתה. עם יחידת חיל-האוויר הבריטי הגיע לאיטליה, השתתף במלחמה נגד הגרמנים ואף הצליח ליצור קשר עם הפליטים היהודיים אשר ראו בחיילים ארצישראליים סימן ראשון לגאולתם. 9 חודשים שהה בחזית זו ותיכנן תוכניות רבות להעלאת שארית הפליטה. עם שחרורו מהצבא חזר לשירותו הפעיל ב"הגנה" כנשק מומחה, מדריך ומאמן. בתקופה זו יסד קן משפחה, אך גם דבר זה לא הרחיקו ממרכז התעניינותו: פעולות ה"הגנה". באפריל 1948 גויס גיוס מלא כנשק בחיל-האוויר הישראלי. ביום א' באייר תש"ח (10.5.1948) יצא במטוס להפציץ את ריכוזי הערבים ליד בית-מחסיר, בעת מבצע "מכבי" לפריצת הדרך לירושלים. הוא אמר אז לנסות את הפצצה החדשה מתוצרת עצמית, בת 100 קילוגרם. הידיעה האחרונה מהמטוס היתה: "העננים מתפזרים מעל המטרה; אנו ניגשים להפצצה". אחרי חיפושים רבים נמצאו שרידי המטוס שרופים בין סלעי יהודה. חודש ימים אחרי נופלו נולדה בתו – שלומית. ביום י"ט באלול תש"ח (23.9.1948) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית ענבים.
