רוטפלד, ד”ר יוסף

נולד בד' באייר תרע"ב (21.4.1912) ברוזניטוב שבגליציה, כבן בכור להוריו. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עקרה המשפחה לוינה, שם סיים את לימודיו היסודיים והתיכוניים בהצטיינות. במיוחד התעניין במקצועות הומאניים בשפות ובכתביו של פרויד. את לימודיו שילב גם בהוראה כדי לסייע בפרנסת המשפחה. נער ישר היה, חברותי, חרוץ וצייר מחונן. עוד בנעוריו נלהב היה לרעיון הציוני, ובגיל חמש-עשרה נמנה עם ראשי אגודת התלמידים הציוניים בבית-הספר התיכוניים בוינה, והנהיג אותה עד לפירוקה בשנת 1933. הפצת השפה העברית וקיום קשר עם הנוער היהודי המתבולל היו לגביו בעלי חשיבות מרובה. בוועידה הראשונה של "ברית בילו" שהתקיימה ב-1933 ניסח יוסף את מצעה של הסתדרות הנוער החלוצי של ארץ-ישראל העובדת. במקביל לדרכו הציונית למד יוסף רפואה באוניברסיטה של וינה, וב-1936 קיבל תואר דוקטור לרפואה. במשך למעלה משנה עבד בבתי-חולים שונים בווינה, ב-1937 עבר להכשרה וב-1938, היה אחראי על הפעילות התרבותית ב"החלוץ". ב-1938 נאותה ההסתדרות לוותר על תרומתו ולהתיר לו לעלות לארץ-ישראל. הוא השתקע בעין גב, עבד כרופא, ורכש לו מוניטין בקרב כל ערביי הסביבה ובעבר-הירדן בשל טיוליו המסורים ואי גביית תשלום עבורם. במכתב לסבו כתב: "אנו, הצעירים, אמונתנו חזקה, בלעדיה לא נעמוד בזמנים אלה. המשותף שבאמונה מחבר את החוליות בין סבא לנכד, בין דור לדור לשלשלת חזקה… אדמתנו מכוסה עדיין אבנים, ההרים קרחים ושוממים, אך הנני מעלה בדמיוני את מראם בעתיד – שדה, גן, פרדס ויערות צעירים…" בכ"ט בתמוז תרצ"ט (16.7.1939) נרצח יוסף עם חברו הטוב אפרים אורנשטיין ביריות מן המארב, כאשר יצא עם קבוצת חברים מעין-גב למדידת קרקעות. הוא הובא למנוחת עולמים בקיבוצו עין גב. הניח הורים ואחות. שמו הונצח בחוברת זיכרון שהוציאה קבוצת עין גב.