רוטמן, ראובן

ראובן, בן אילנה ועמנואל, נולד ביום כ"ד בניסן תשי"ג (9.4.1953) בכפר סבא. הוא למד בבית-הספר היסודי-אזורי בתל-מונד, אחרי כן למד שנה אחת בבית-הספר התיכון על-שם רופין בעמק חפר ושלוש שנים בבית-הספר לקציני-ים בעכו. ראובן היה תלמיד חרוץ, אולם את עיקר מרצו הקדיש לספורט ולפעילות חברתית, וכבר בגיל צעיר היה מדריך בתנועת הנוער "הנוער העובד". הוא היה ספורטאי מצטיין, היה חבר בנבחרת הנוער בכדורגל של "הפועל" כפר סבא ובשנת 1974 עתיד היה לשחק בקבוצת הבוגרים. בבית-הספר לקציני-ים היה חבר בנבחרת הכדורגל והאתלטיקה של המוסד. בעיקר הצטיין בקפיצות לגובה ולמרחק והרבה לשחק בכדורסל. ראובן, שכונה בפי כולם בשם "גוזה", היה צעיר חסון ובריא, יפה תואר, עצמאי, מאיר פנים וישר. בני משפחתו וכן תושבי המושב בו גדל וכל חבריו ידעו כי עליו אפשר תמיד לסמוך, כי הוא יהיה במקום הנכון בשעת הצורך, ירגיע ויעודד בשעות מצוקה, ישמח ויבדר בשמחות. בשעות הרבות שבילה על מגרשי הכדורגל ובמסלולי הספורט, בלטו התכונות שייחדוהו – הוא היה קר-רוח בתנאי לחץ, לוחם בכל מאודו, מנהיג מטבע ברייתו ובעל יחס מיוחד לחברים ולידידים. מלבד ספורט אהב ראובן עבודת כפיים בחקלאות, אהב לעבוד את האדמה וליהנות מפריה. אחרי שנת לימודים אחת בבית-הספר התיכון, גברה עליו אהבתו לים והוא החל ללמוד בבית-הספר לקציני-ים בעכו. גם שם בלט בכישרונותיו כספורטאי, השתלב יפה באווירה המיוחדת של מוסד זה, במשמעת ובדרישות הלימוד הקפדניות, והיה אהוב מאוד על מוריו ועל חבריו לספסל הלימודים. כתב עליו אחד ממוריו, כי ראובן היה "מקשיב, מחייך ונעים הליכות, אך תקיף ודורש צדק כאשר מצא כי נעשה עוול לו או לחברו". ראובן גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1972 והתנדב לחיל הצנחנים. הוא הוצב ביחידת סיור מעולה, ונודע בה כחייל מסור ונאמן, בעל כושר גופני מעולה ואהוב על מפקדיו ועל חבריו. במהלך שירותו עבר קורס צניחה וקורס מ"כים והשתתף במרדפים רבים אחרי מחבלים בבקעת הירדן, שם רכש ניסיון קרבי ופיקודי רב. במלחמת יום-הכיפורים שירת ראובן באחת מיחידות הסיור המהוללות של צה"ל. בימים הראשונים למלחמה קצרה רוחו כאשר ראה שיחידתו עדיין לא נכנסת לקרב. אחרי-כן לחם בסדרת קרבות קשים ועקובים מדם בגזרה המזרחית ובגדה המערבית של תעלת סואץ. הוא השתתף בפריצה לעיר סואץ, ובעיר זו נפגע ונהרג מפגיעת צלף מצרי ביום האחרון למלחמה, ביום כ"ח בתשרי תשל"ד (24.10.1973). הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בתל-מונד. השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות. דברים לזכרו ולדמותו של ראובן פורסמו בחוברת של המועצה האזורית תל-מונד, ובחוברת של תנועת המושבים, על בניה שנפלו במלחמת יום-הכיפורים.