fbpx
רוז, וילאם (“ביל”)

רוז, וילאם (“ביל”)


בן פרנק וקלרה. נולד ביום י' בסיון תש"א (5.6.1941) בירושלים. כשהיה בן שלוש עקרו הוריו מהארץ והשתקעו בפלימוט שבאנגליה. שם למד ביל בבית הספר היסודי 'סיינט-בוניפייס' ואחרי כן בתיכון מקצועי במגמה של אלקטרוניקה. ביל נמשך אל מקצוע האלקטרוניקה עוד משחר נעוריו, ולמעשה היה זה גם תחביבו היחיד. הוא בנה לעצמו בביתו מעבדה פרטית ונהג להרכיב מערכות אלקטרוניות שונות, בתום לימודיו, גויס לחיל האויר הבריטי ושירת בו כמכשירן מטוסים בדרגת סמל. בתום שירותו הצבאי עלה ארצה ביולי 1963. את שנתו הראשונה בארץ עשה באולפן ולמד עברית. בשנת 1965 התגייס לצה"ל והוצב לחיל ההנדסה. באותה עת הכיר את רעייתו לעתיד – יעל. בני הזוג נישאו והשתקעו בבאר שבע, ושם נולדו שני ילדיהם, תמר ומתי, בהפרש של שנה אחת. ויליאם נקלט בעבודה בתעשייה האוירית בעיר מגוריו, באר שבע, כחשמלאי ראשי במחלקת האחזקה. הוא התקדם יפה בעבודתו, לשביעות רצונם של הממונים עליו, שהעריכוהו בזכות שקידתו וכושרו המקצועי המעולה. היה נעים הליכות ועדין נפש, והצטיין בכישרון מיוחד להאזין לזולת, בעיקר למבוגרים ממנו. תכונותיו אלה חיבבוהו על ידידיו וחבריו לעבודה. את שעות הפנאי שלו אהב לבלות בין כותלי ביתו, בחיק משפחתו, או בשקידה על ספריו בתחום החשמלאות והאלקטרוניקה, שנהג לרכוש בכל הזדמנות, מתוך תקווה שבנו ילך בדרכו ולימים ימצא עניין בספרים שבארון ספרייתו. כן התמסר בשנים אחרונות, לאחר שנולדו הילדים, לתחביב נוסף – צילום. הוא אהב לצלם את ילדיו, ואת הצילומים האמנותיים היה מפתח במו ידיו ומילא בהם אלבומים עבי כרס. השירות במסגרת המילואים היה לגבי ויליאם חוויה נעימה ותמיד היה חוזר מלא סיפורים מרגשים. ביום י"ח בתמוז תשל"ח (23.7.1978) נפל במילוי תפקידו בעת שירות במילואים. הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית של בית העלמין שבבאר שבע. בן 37 היה במותו. השאיר אחריו אישה, בת ובן, אם ואחות (באנגליה). במכתב תנחומים לאלמנה כתב מפקדו: "מי כמוך, כאישה שחיה לצדו פרק זמן ממושך, יודעת עד כמה גדולה האבדה של נפש יקרה, חביבה ומסורה לתפקיד, כפי שהיה בעלך ויליאם ז"ל, אשר תמיד היה ראשון להושיט עזרה לחבריו ביחידה ובכל מקום שהוא". ולאם השכולה כתב המפקד: "הכרנו אותו ביחידה כבחור ישר, מסור לתפקידו ולחבריו ונכון למלא כל משימה בכל עת שיידרש. מי יתן ותאזרי כוח להתנחם בעובדה, שלמען עמו ובמסגרת מילוי תפקידו נפל. בכך את מצטרפת לרשימת הנשים היהודיות הגיבורות והאלמוניות, שהקריבו בניהן על מזבח העם והארץ".

דילוג לתוכן