רוזנר, אריה

אריה, בן שושנה ויוסף, נולד ביום כ"ז באב ת"ש (31.8.1940) בחיפה. הוא למד בבית-הספר היסודי "אחדות" בקרית מוצקין ואחר-כך המשיך את לימודיו בקיבוץ עין-דור. מוריו וחבריו מבית-הספר היסודי זוכרים אותו כנער טוב-לב, שקט וישר דרך, שהיה אהוד על כולם. בשלוש שנות לימודיו בקיבוץ התפתחה אישיותו והתגבשה והוא היה לנער חברותי ועליז, נבון ובעל חוש הומור, אם כי שובב ונוטה לפעמים למעשי קונדס. מטבעו היה אופטימי ושמר על קור רוח גם במצבים קשים. תמיד מוכן היה לעזור לזולת אם במעשים ואם בעצה טובה. בקיבוץ החל לטפח את נטייתו לריקוד, היה לרקדן מעולה וגם ארגן את להקת הריקוד במקום. גם לשיר ולחלל אהב מאוד, אך יותר מכל אהב את הים ובגלל אהבתו זו חזר העירה ועד לגיוסו היה בגדנ"ע-ים בחיפה. הוא היה חובב ספורט מושבע, היטיב לשחק בכדורסל ונהג לחזות בתחרויות השונות. היה לו עוד תחביב – מלאכת-יד עדינה והוא הקדיש גם לו הרבה משעות הפנאי שלו. אריה גויס לצה"ל בסוף אפריל 1958 והוצב לחיל הים. לאחר הטירונות השתלם בקורס למכונאי מנועים ואת רוב תקופת שירותו עשה בים כנרת, באבטחת דייגים ובהשתתפות במשימות ביטחון שוטפות. הוא היה חייל טוב, ביצע את המוטל עליו במסירות ובנכונות והיה אהוד על מפקדיו ועל חבריו ליחידה. לאחר שהשתחרר מהשירות הסדיר הצטרף לצי הסוחר ובמסעותיו ביקר במדינות רבות. בשנת 1963 עזב את הים והחליט להקים לעצמו בית. הוא נשא לאישה את חברתו אילנה, עבר קורס מנופאים והחל לעבוד בחברת "סולל בונה". גם שם זכה להערכה רבה מצד מעבידיו. שני ילדים נולדו לו והוא לא ידע את נפשו משמחה ואושר. אב מסור לילדיו היה ובעל נאמן לאשתו, ותמיד מצא פנאי לעזור לה במלאכות הבית. אך את עיקר זמנו הקדיש לילדיו. שעות היה משחק ומשתובב עמם ואת בנו לימד לרכב על אופניים ולשחק בכדורגל ובכדורסל. בשתי ידיו המוכשרות שיפץ את ביתם וייפה אותו. הוא היה אחראי ועצמאי מאוד, לא נזקק לעזרת אדם ולכל שהגיע, בכוחות עצמו הגיע. תמיד הסתפק במועט, אך למשפחתו שאף להעניק את כל הטוב שבעולם. הוא ורעייתו היו זוג מאושר, שהרבה לצאת ולבלות ובכל מקום היה אריה הרוח החיה. גם את הוריו לא הזניח, ביקר אצלם לעתים קרובות וסייע להם במעשה ובעידוד והיה משענתם לעת זקנה. במילואים שירת ביחידת הנדסה ימית ובכל פעם שנקרא לשירות היה למרכז היחידה, דאג לכל מחסורם של החיילים ואפילו התקין במו ידיו מקלחת של מים חמים והקפיד שכל החיילים יתקלחו. במסגרת שירות המילואים השתתף גם במלחמת ששת הימים. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נקרא אריה לשירות והשתתף בקרבות במסגרת גדוד גישור. לאחר סיום המלחמה היה עם יחידתו בבסיס חיל הים באגם המר, ויום אחד נפצע בעת מילוי תפקידו. שלושה ימים לחם על חייו בבית-החולים בתל-השומר וביום ו' בשבט תשל"ד (29.1.1974) מת מפצעיו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה. השאיר אחריו אישה, בן ובת, אם ואחות. לאחר מותו הועלה לדרגת רב-טוראי. חבריו הקרובים הוציאו לאור חוברת לזכרו ובה דברים על דמותו.