נתן (נתי), בן רחל וגדליה, נולד ביום כ"ו בסיון תש"ח (3.7.1948), בקורגאי שברומניה, ובשנת תשי"א עלה עם הוריו לארץ. המשפחה התיישבה במושב קדרון, שם למד בבית-הספר היסודי "בית אור". את לימודיו התיכוניים השלים בבית-הספר המקצועי "אורט" ברחובות. נתי אהב מאוד את חיי המושב, היה חבר מסור, אהוד ומלא מרץ, ופעיל בחיי המושב ובקרב בני הנוער. במסגרת אימוני הגדנ"ע סיים קורס מ"כים והדריך בבית-ספרו. סיפר עליו אחיו אלי: "לא רק אחים היינו, כי אם חברים ושותפים. יחד התחנכנו, יחד בילינו בחברה ויחד התנסינו בחוויות. הייתה לו אהבה רבה לחיי הכפר, שבהם ראה את עתידו. הוא היה פעיל בכפר, היה חבר בוועד וריכז סביבו צעירים ומבוגרים כאחד. הוא אהב את החיים, היה מלא מרץ ונעורים, פעלתן ושאפתן. מפליא כיצד אדם אחד יכול היה לעשות כל כך הרבה דברים בעת ובעונה אחת – תמיד היה עסוק, אם בריצות, אם בפגישות, אם בהגשת סיוע לחברים". והוסיף חברו רמי: "דומה כי נתי חי ארבעים ושמונה שעות ביממה. רגע אחד לא ישב בחוסר מעשה". נתן גויס לצה"ל בראשית פברואר 1967 והוצב לחיל השריון. במסגרת שירותו עבר קורס למקצועות הטנק, קורס מט"קים, קורס קצינים, וקורס קציני שריון. הוא השתתף במלחמת ששת הימים, בפעולה נגד בסיס המחבלים בכראמה וכן בפעולות מבצעיות אחרות. סיפר עליו חברו ליחידה: "לנתי היה חוש טכני בלתי רגיל, ובכל עניין היה הוא נוטל היזמה לידיו. צריך לגרור גרוטאה שתשמש כמטרה – נתי! צריך לרתך, לבנות, להכשיר משהו מיוחד – נתי! נדמה שלא היה בחור עם כל כך הרבה תוכניות, נסענו ודיברנו על העתיד. ירו עלינו – ונתי המשיך לדבר. אכלנו – ונתי תכנן את הרחבת בית המלאכה שלו ושל אחיו". בשלהי אפריל 1970, כשהגיעה עת שחרורו התנדב לשירות בצבא הקבע לתקופה של חמישה חודשים ומפקדיו חיוו את דעתם עליו במלים הבאות: "קצין מקצועי, בעל רצון וידע, מסור ואחראי". בשלהי אוקטובר 1970 השתחרר סופית. נתי שב למשק, ונבחר כחבר בוועד המקומי וכרכז דור ההמשך בתנועת המושבים. בהתלהבות רבה פיתח את משקו, ובד בבד עם כל פעולותיו אלה החל ללמוד בפקולטה לחקלאות ברחובות. במלחמת יום-הכיפורים שירת כסגן מפקד פלוגה בחזית הדרום, ויחד עם יחידתו עבר את קרבות הבלימה ואת קרבות ההבקעה הקשים. סיפרו עליו חברים: "במלחמה היה נתי ריאלי: 'חבר'ה, תאכלו ואל תקחו ללב. מוכרחים לאכול', או: 'חבר'ה, בואו נכין את הטנק. זה יכול להציל את החיים שלנו'. את חייו הוא לא הציל. כשלחמנו ירד נתי פעמים מהטנק כדי להרגיע צוותים שנתקעו. פעמיים עבר עם הטנק שלו דרך היעד הבלתי מטוהר כדי להזעיק עזרה. כמה וכמה פעמים יכול היה לחלץ את עצמו ממקום הסכנה, אך נשאר להגן עלינו, בעיצומה של המלחמה, כשהפגזים ירדו סביבנו, ירד לפתע מהטנק. אמרנו לו: "לאן אתה הולך, משוגע!?" ונתי הלך בהחלטיות, שלף סכין מכיסו והתיר שתי פרות קשורות, שבעליהן נמלטו והן נידונו לרעב. בצעקות רמות גירשן לעבר המזון והמים, לעבר החיים שהעניק להן". בהתקפת מטוסים מצריים בגדה המערבית של התעלה ביום כ"ה בתשרי תשל"ד (21.10.1973), נפגע ונפל. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקדרון. השאיר אחריו הורים ושני אחים. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "נתי היה מפקד מעולה, ששימש דוגמה אישית לפקודיו. הוא היה קצין בעל ידע מקצועי רב, מסור לתפקידו, יעיל בעבודתו ואהוד על כולם"
