רוזנפלד, משה

בן שושנה ושלמה יצחק. נולד בי"ח בכסלו תרס"ה (26.11.1904) במנחמיה. סבו משה היה חלוץ, מראשוני העולים בשנת תרמ"ג וממייסדי ראש פינה. אחיו הבכור נפל במושבה מנחמיה בתער"ז בהיותו בן שבע עשרה. משה סיים את לימודיו בבית-הספר במושבה ואחר-כך עבר לבית-הספר החקלאי במקווה ישראל. חבריו קראו לו "מוכתר הגלילים". הוא היה מכובד על כולם ומשכין שלום בין מתקוטטים. משה התנדב ל"חייל הספר" ואחרי 4 שנות שירות עבר למשטרה הארצישראלית, שבמסגרתה שירת 12 שנה בתחנות ראש פינה, באר-שבע, חלסה, ג'נין, ירושלים, יפו, בית-דג'ן, פתח תקווה ועוד. בתפקידו האחרון, בדרגת סמל, היה ממונה על המשטרה בשאטה שבגוש חרוד. הוא היה צנוע בהליכותיו, מסור לתפקידו, מופת לוותיקים ומדריך לחדשים. הוא עסק בספורט בהתלהבות וזכה בתקופת השירות בשמונה גביעי פרסים. בסוף 1934 התכונן משה לפרוש מהמשטרה ולצאת לחיים אזרחיים, אך אנשי גוש חרוד ושליחי הישובים ביקשוהו להישאר על משמרתו הוא נענה לפנייתם. משה היה משכין שלום בתבונה ובמרץ בלתי-נלאה בין ישוב עברי וכפר ערבי שהסתכסכו ביניהם, אך גילה קשיחות ברדיפתו אחרי פורעים ועבריינים. בתחילת המאורעות של שנת תרצ"ח השתוללה באזור כנופיית של שייח' אל-קאסם, שהיתה מתנקשת בתושבים היהודים ופוגעת בפרדסים ובשדות. משה החליט ללכוד אותה, הוא יצא רכוב על סוסו לכיוון הגלבוע בעקבות הפורעים, שעל פי השערתו היו בדואים מהסחנה. בדרך נתגלה על-ידי אנשי הכנופיה ונרצח על-ידם. משה נפל במילוי תפקידו. בי"א בחשוון תרצ"ו (7.11.1935) והובא למנוחת עולמים בבית הקברות תל יוסף. הניח אישה ושני בנים, הורים ואחים. בדברי ההספד של האב על קבר בנו אמר: "משה, לא נפלת מאחיך צבי, בניתם גשר בין עמק הירדן ובין עמק יזרעאל, נפלת חלל על הרי הגלבוע". חבריו הוציאו לאור חוברת לזכרו ובין השאר נאמר שם: "הדור בלבושו, חסון, בעל קומה זקופה והבעת פנים נעימים, מעינו נשקף בטחון עברי קדום. אדם עניו, צנוע בהליכותיו, רחמן ונענה לכל סובל. היתה בו שנאה עזה לכל יהיר, לכל עריץ הפוסע על ראשי בני אדם, ואהבה עזה ליושר, צדק ושלום. שומר ישראל אמיתי, לא ינום ולא יישן, לא ידע לאות בעבודתו, את עצמוכולו הקדיש לשרות הישוב, לשמירת הנפש והרכוש;" במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקח המשטרה הבריטי סונדרס; "משה, שהיה אחד מסגני הקצינים במשטרה, היה מכובד על-ידי כל הקצינים והשוטרים גם יחד ואבידתו תורגש מאוד אצל כולנו;" שמו הונצח גם בספרים "בדם ובאש – מאורעות תרצ"ו-תרצ"ח ו"ההתיישבות בגליל התחתון".