רוזנפלד, יחיאל
בן רחל וזליג, נולד ביום ב' באדר א' תרפ"ז (4.2.1927) בעיר קולבושובה, פולין ועלה לארץ עם משפחתו בשנת 1935. הוא סיים בית-ספר יסודי בראשון לציון ואת בית-הספר המקצועי על שם מכס פיין בתל-אביב ועבד כמסגר מיכני. הוא עמל קשות על-מנת לשפר את המצב החומרי של המשפחה, אך לא נמנע ממילוי חובתו למולדת גם כשהדבר עלה לו באיבוד מקום עבודה. בגדנ"ע סיים קורס מ"כים ועסק בהדרכה. משם הועבר לחי"ש. סיים קורס מ"כ קרבי ובתפקיד זה השתתף בהקמת 11 הנקודות בנגב. בראשית מלחמת-העצמאות התנדב לשירות פעיל. סייים קורס קצינים ונתמנה למפקד מחלקה בחטיבת "גבעתי". השתתף בליווי שיירות, בפגיעות בתחבורת האויב, בקרב להסרת המצור מעל כפר אוריה, במארבים נגד כנופיות ובפעולות-עונשין. במסגרת מבצע "חמץ" לכיתור יפו תקף גדוד מחטיבת "גבעתי" את תל-א-ריש (תל גיבורים כיום) ליד חולון, בליל י"ט בניסן תש"ח (28.4.1948) הכוח כבש את התל והחל להתבסס בו. האויב התארגן במהירות ובסיוע תגבורת מיפו ערך התקפת נגד. הכוח, שלא הספיק להתארגן במקום, נסוג בלחץ ההתקפה הערבית, תחילה אל המורד הדרומי של התל ומשם למקווה ישראל וחולון. בקרב זה עמד בראש מחלקתו, נפצע, נשאר בעמדתו כדי להשגיח שאנשיו יסוגו בסדר צבאי למניעת אבידות מיותרות ושם נפל, ביום י"ט בניסן תש"ח (28.4.1948). מקום קבורתו לא נודע ומצבה לזכרו הוקמה בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים. באוגוסט 2007 במסגרת חקירת הענף לאיתור נעדרים בצה"ל נמצא כי יחיאל קבור בבית-העלמין נחלת יצחק. ביום 30.8.2007 נערך טקס צבאי לגילוי המצבה בהשתתפות משפחתו של יחיאל וגורמי צבא. מספר חודשים לאחר מכן, לבקשת המשפחה, הועבר לבית הקברות הצבאי בראשון לציון בו גם קבורים הוריו.