רוזנמן (אורנן), יהונתן

יהונתן, בן אהובה ואשר, נולד ביום י"ז בחשון תשי"ג (5.11.1952) בהדר-עם שבעמק חפר. השם יהונתן ניתן לו כמעין השלמה לאחיו דוד, ואכן אהב את אחיו אהבת נפש. ילדותו עברה עליו בין שדות, פרדסים ומרחבים, אשר הטביעו את חותמם על אישיותו. שעות ארוכות היה משוטט בשדות ובלילות הביט בכוכבים, שכן לא היה גבול לאהבתו את הטבע. את לימודיו היסודיים עשה בבית-הספר המשותף בהדר-עם, ואז התחיל פרק חדש בחייו – כאשר הצטרף אל אחיו דוד, בישיבה החקלאית בכפר הרא"ה. סיפר עליו רבו מהישיבה: "זכורות לי היטב השנים בהן היה יוהנתן תלמידי. כתלמיד היה חכם ונבון. חקר, העמיק ודרש שתלובן כל בעיה עד תומה. הוא אהב להעמיד את מוריו בניסיון, ומשעברו את מטה שבטו, קיבל את מרותם, שיתף פעולה וסייע בקידום הלימודים. יהונתן היה מסוג התלמידים המחכימים את רבם. כחניך – מופנם היה. תחושה של אחריות, של כובד ראש, של חיפוש אחר הצדק שכנה בו. יש ופרק מעליו כל עול. הייתה בו מידה רבה של מרדנות, אולם כשעשה זאת, האמין תמיד שהצדק עמו. לכן קשה היה לכעוס עליו. יהונתן ידע את אשר הוא רוצה, והלך בדרכיו שלו". הלימודים המשולבים – עיוניים וחקלאיים – אמנם קסמו ליהונתן, אך לא יכלו להעניק לו די רוחב אופקים כפי שחפץ. לכן עבר ללמוד בישיבת "בני עקיבא" בנתניה. המעבר היה אמנם חד וקשה, אך הוא הצליח להתגבר על המכשולים והקדיש את רוב זמנו למקצועות האהובים עליו. יהונתן היה תמיד נאמן לעצמו ולאמונותיו. כאשר הציע לו הרב את עזרתו בבחינה שהתקשה בה, סירב לקבל את העזרה ואמר: "והרי הבחינה היא גם מבחן האמת שלי". מעולם לא נרתע מעונשים ועמד בעקשנות על דעתו, כאשר האמין בצדקתה. יהונתן היה נער בעל דעות מגובשות מאוד. הוא העריץ את החיים בטבע, רחוק מהציוויליזציה ומשאונה, "היא המקפחת את אושרו של אדם ומגמדת את קומתו", אמר. בנערותו היה חבר בתנועת הנוער "בני עקיבא", למד ציור, וביטא את השקפת עולמו כאשר בנה אנדרטה עשויה גרוטאות. רעיונה של האנדרטה היה, שעבודת האדמה עומדת בפיסגת הציוויליזציה. יהונתן גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1971. כאיש גרעין, רצה להגשים את רעיון החלוציות, שפיעם בו מאז ילדותו. הוא הוצב לנח"ל המוצנח ובמסגרת שירותו עבר קורס חבלנים וקורס למקצועות הטנק שלא הספיק לסיימו. במלחמת יום-הכיפורים לחם נגד הסורים בחזית הצפון. ביום י"ד בתשרי תשל"ד (10.10.1973), באחד מקרבות הבלימה הקשים שנערכו באזור תל-יוסיפון, נפגע הטנק שלו ויהונתן נפצע והוציא נשמתו בבית-החולים. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בראש-פנה. השאיר אחריו אב, אם, שלוש אחיות ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "יהונתן היה חייל מסור ונאמן. הוא היה אהוב על חבריו ועל מפקדיו כאחד".