רוזנברג, מרדכי (מקסי)

בן אמה ומנפרד (ישראל), נולד ביום י"ח בתמוז תרצ"ה (19.7.1935) בברסלאו שבגרמניה. אביו היה ציוני פעיל ועסקן במפלגה הסוציאל-דמוקרטית בגרמניה. בשנת 1939 נאסר האב, נשלח למחנה ריכוז ונספה באושויץ. אחרי שנאסר האב, עברה המשפחה לגור בברלין. כשפרצה מלחמת העולם השנייה, מצא מרדכי מקלט בכפרים, ואיכרים גרמנים נתנו לו מחסה. בשנת 1949, כשהיה בן 13 שנים, עלה מרדכי לארץ. הוא התחנך במסגרת "עליית הנוער" בקיבוץ עברון, שבגליל המערבי. מרדכי חי בקיבוץ, עד שהתקרב מועד גיוסו לצה"ל. בספטמבר 1951 הוא הצטרף לגרעין נח"ל "לפיד", יצא לקיבוץ החותרים שליד חיפה, עד שהתגייס לצה"ל, בפברואר 1952. מרדכי עבר קורס חובשים, ובמשך כל שנות שירותו שירת כחובש. אחרי שסיים את שירותו בצה"ל חזר מרדכי לקיבוץ החותרים, השתלב בעבודה חקלאית והיה אהוד על חבריו במשק. בשנת 1958 הוא התחתן, ונולד בנו עופר. במשך הזמן עלו לארץ גם אמו ואחותו, שניצלו מן השואה. בשנת 1962 עברה המשפחה מהקיבוץ לקריית גת, ובה מצא מרדכי את פרנסתו כאחראי אחזקה במאפייה. בשנת 1972 נולדה בתו דגנית. הוא היה מסור לאשתו, אב למופת, אהב את מסגרת משפחתו והקדיש הרבה מזמנו לטיפוח ביתו. כשגדל בנו, הוא שלח אותו ללמוד בכפר הירוק. מרדכי לחם בכל מלחמות ישראל, מאז שעלה לארץ אחרי מלחמת העצמאות. בשנת 1978 הוא עבר קורס חובשים קרביים, ועלה לדרגת רב"ט. בשירותו במילואים מילא מרדכי תפקידו בחר"פ. בנו, עופר, הצטרף לאחר סיום לימודיו לגרעין נח"ל והתיישב בקבוץ מרום-הגולן. מרדכי החליט ללכת בעקבות בנו ועבר עם משפחתו לגור במרום-הגולן, ושם התגורר עד שנפל. במלחמת שלום הגליל שירת מרדכי כחובש קרבי בבית הממשל הצבאי בצור. ביום כ"ה בחשוון תשמ"ג (11.11.1982) עקב התפוצצות מיכל גז בבית הממשל הצבאי קרס הבנין וקבר תחתיו את יושביו. בין ההרוגים היה מרדכי. בן 47 שנים הוא היה במותו. הוא הובא למנוחות בבית-הקברות שבקיבוצו מרום-הגולן, שברמת הגולן. מרדכי השאיר אחריו רעיה, בן, בת, אם ואחות