רוזנברג, יעקב (יענקלה)
בנם-יחידם של מינה ומרדכי-עזריאל, נולד ביום ה' בכסלו תרפ"ו (22.11.1925) בעיר ברסלאו, גרמניה. הוריו היו שומרי דת ומסורת. תחילה למד בגן-ילדים, אחר-כך בחדר, ולבסוף עבר ללמוד בבית- ספר. בשנת 1936 עלו הוריו לארץ והתיישבו בתל-אביב. יעקב החל ללמוד בבית-הספר "תחכמוני", משם עבר לבית-ספר שהקימה "ההסתדרות החרדית", ובכל מקום נתגלה בהתמדתו שהיתה למופת, בבקיאותו ובתפיסתו המהירה. הוא התמסר לפעולה בתנועת-הנוער הדתית-לאומית "ברית-החשמונאים" וגילה כושר ארגוני רב. אירגן מסיבות, טיולים, ערך עיתוני-קיר וכו' וגם שימש מדריך בתנועה. במשך הזמן עבר לירושלים ללמוד בישיבת "חברון", בניגוד לרצון הוריו שימשיך את לימודיו בגימנסיה. גם בירושלים היה פעיל בתנועת "ברית השבת" והיה אחראי למחלקה שבתוך התנועה. הכל הכירוהו כתלמיד-חכם, עילוי ואיש-אמת. מישיבת "חברון" עבר לישיבת "מרכז הרב". שם הוסמך להוראה ולרבנות, ובאותה תקופה עצמה התכונן לבחינות-כניסה לאוניברסיטה העברית. הוא הצליח בבחינות וזכה במלגה. בינתיים הצטרף אל לוחמי מחתרת לח"י והיה פעיל בשורותיה. בליל ה17.9.1947- נאסר בחדרו על-ידי הבריטים. בשעת החיפוש נמצאו אצלו כרוזים של המחתרת והוא נדון לשנתיים מאסר. תחילה ריצה את "עוונו" בלטרון, אחר-כך בבית-הסוהר בירושלים, ולבסוף הועבר לעתלית. בתקופת מאסרו היה אחראי לענייני הדת והתפילה והמשיך את עבודתו במחתרת, בחופרו מנהרות לבריחה. במאי 1948, עם צאת הבריטים מהארץ, שוחרר ממאסרו. כיומיים שהה בביתו, ועל אף היותו בן יחיד התגייס לצה"ל, ושירת בחטיבה 8. יעקב נפל בקרב על כפר ענא, ביום ד' בסיוון תש"ח (11.6.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.
