רוזנברג, גדעון

בן בלה וזלמן, נולד ביום כ"א בשבט תרפ"ג (7.2.1923) בדנציג. בהיותו בן שלוש שנים נתייתם מאמו. בשנת 1937 בא עם אביו לארץ והתחנך בחברת-ילדים בקרית ענבים. סיבות משפחתיות אילצוהו להגר אחרי זמן קצר לדרום-אפריקה. גדעון סיים בית- ספר תיכון ביוהנסבורג והיה פעיל בקן "השומר הצעיר" שבעיר. כל שנותיו בנכר שאף לחזור לארץ והתכונן לכך על-ידי לימוד מקצוע המסגרות. ב-3.10.1945 חזר ארצה ויצא להכשרה עם קבוצת חברים. הוא סיים את הכשרתו בקיבוץ משמר העמק והצטרף לגרעין-ההכשרה "אילת" שהיה בנתניה. הגרעין עלה להתיישבות בשובל אשר בנגב ושם עסק גדעון בענייני ביטחון. עם פרוץ מלחמת-העצמאות צורף ליחידת "חיות הנגב" בחטיבת הנגב של הפלמ"ח ועבר קורס חובשים. אחרי סיום הקורס צורף לגדוד "הפורצים" של חטיבת "הראל" כחובש פלוגתי והשתתף בקרבות על כביש ירושלים. גדעון נפצע בקרב על בית-מחסיר בשעה שהגיש עזרה לחבר פצוע ב-12.5.1948. הוא הועבר לבית-החולים "הדסה" בירושלים ושם נפטר מפצעיו ביום ז' באייר תש"ח (16.5.1948). נקבר בסנהדריה בירושלים. ביום ט"ז בחשוון תשי"ב (15.11.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים. בשנת 1998 הוציאה משפחתו ספר לזיכרו "אור כוכב ראשון מעבר בית מחסיר". בספר מובאים זיכרונות עליו מפי משפחתו וחברים וכן תמונות רבות.