רוזנברג, בנימין (בניק)

בן שרה (סוניה) וזכריה, נולד ביום כ' בטבת תרפ"ח (13.1.1928) בגשר. תחילה למד בבית-ספר בקרית חיים, אך היה אדיש ללימודים ולפי עצת מוריו נשלח למוסד החינוכי בפרדס חנה. לאחר שלוש שנות לימוד שם חזר וסיים את בית-הספר בקרית מוצקין. אחר-כך עבד כמתלמד בחברת-החשמל והשתלם בחשמלאות. ב-1946, משנעשה פועל מקצועי והוא אז בן 18, הצטרף לפלמ"ח. תחילה ישב בבית השיטה ונדד ממקום למקום (גבעת השלושה, בית הערבה, כפר הס ועוד). בתקופת המאבק בבריטים השתתף בפיצוץ גשר אלנבי, היה עצור כשישה שבועות במחנה לטרון, והשתתף בהענשת כפר הפורעים פג'ה. לאחר שסיים קורס מ"כים בדליה, ירד עם גדודו לנגב. תחילה השתתף בליווי שיירות ושירת ברוב יישובי הנגב. בחודשי המצור על הנגב שהה ברביבים. לאחר תקופת-נופש קצרה בבאר יעקב שב וצורף ליחידה לוחמת בחטיבת הנגב. בנימין סירב לצאת לקורס קצינים באומרו: "את הנגב אנו מוכרחים לכבוש ויהי מה". נפל ביום י"ח בתשרי תש"ט (21.10.1948) בעת כיבוש באר שבע. נקבר בדורות. ביום י"ז באייר תש"י (4.5.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה