רוזנבליט, אלכסנדר (אלכס)

בן ולנטינה ורומן, נולד ביום י"ב בשבט תשל"א (9.1.1971) בלנינגרד (כיום סנט פטרסבורג), עיר גדולה ויפה בצפון רוסיה. אביו, רומן, בעל דוקטורט בפיזיקה, עבד כראש מעבדה במכון מחקר. האם, ולנטינה, עבדה כמהנדסת בנמל לנינגרד. את חינוכו היסודי והתיכוני קיבל אלכס בלנינגרד. כבר בילדותו אהב לשיר ולכן בחרו עבורו ההורים בית-ספר שלימדו בו מוזיקה ושירה, וכן את השפה הצרפתית בהרחבה ובאופן מעמיק. רבים מילדי בית-הספר ניגנו בכלים שונים, ורובם נתנו קולם בשיר. אלכס וחבריו הקימו להקה בשם 'גאלס' – מלה הלקוחה מתחום הספנות, ושמשמעותה: שיטה מסוימת של שיט נגד הרוח, אך למעשה הורכב השם מראשי התיבות של חברי הלהקה, שניגנו ושרו שירים שחיברו בעצמם. בתקופת בית-הספר התיכון עסק אלכס גם בספורט – סיוף, ריצה, כדורגל. בקיץ, בחופשה הגדולה, אהב לדוג, תחביב שטיפח במהלך חייו. בשנת 1988 סיים אלכס את לימודיו התיכוניים והחל ללמוד במכון להנדסת אוניות. בשנת 1990, לאחר שלמד שנתיים במכון, עלה עם הוריו ארצה. בתום לימודיו באולפן לעברית התקבל אלכס לטכניון והתחיל ללמוד בפקולטה להנדסה גיאודטית, מדע העוסק בממדיו של כדור-הארץ ובצורתו. בשנת 1995 הוענק לו תואר ראשון בהנדסה גיאודטית. אלכס החל לעסוק במקצועו, כמהנדס גיאודזי, עוד במהלך לימודיו בטכניון והמשיך בכך לאחר סיום לימודיו. בחודש אפריל 1996 התגייס אלכס לצה"ל. הוא סיים את בית-הספר לקצינים ושירת בחיל- האוויר, בעוסקו בתחום שהתמחה בו. בשנת 1998 עבר לשרת בצבא הקבע. אלכס הקנה חשיבות רבה לשירותו בצבא והיה גאה בעבודתו. בחודש אוקטובר 1998 קיבל את דרגת הסרן. המוזיקה היתה עבור אלכס הרבה יותר מתחביב. הוא אהב מוזיקה, ראה בה דרך חיים והשקיע בעשייה זו את מיטבו. התחביב הגדול של חייו היה חיבור שירים וביצועם בגיטרה. מפאת מחסור בזמן, נהג אלכס לחבר את שיריו בשעה שנסע ברכבת ממקום מגוריו בקריית חיים לתל אביב, שם עשה את שירותו הצבאי. הוא השתתף בתחרויות שירה ונגינה שנערכו בחיפה, וחלם על כך שאנשים רבים יאזינו לשיריו. החברים הרבים שהקיפו אותו אהבו לשמוע את שיריו ואת שירתו. עם זאת, לא זנח אלכס את תחביביו הנוספים: הוא התעניין בהיסטוריה של ארץ-ישראל, ידע רבות על תולדותיה, ואהב לספר על כך. בזמנו הפנוי אהב אלכס לטייל בארץ עם חבריו ומשפחתו, ולדוג. בשנת 1998 נשא אלכס לאישה את אלה, ונולד להם בן – לירן. ביום כ"ח בחשוון תשנ"ט (17.11.1998), בעת חופשת דיג בצפון הארץ, נמצאה גופתו ליד חוף אכזיב. בן עשרים-ושבע היה אלכס במותו. הוא הותיר אחריו רעיה, בן, הורים וסבתא. אלכס הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין שבקרית ביאליק. קרוביו וידידיו קיבצו את שיריו בספר ובקלטת – בקולו של אלכס – שהוציאו לזכרו. בדברי הפתיחה לחוברת השירים נכתב: "…ברגע שמתחילים להישמע השירים שלו ונזכרים בניצוצות השובבניים בעיניו – כולם רוצים לשיר, לבכות ולצחוק יחדיו… חלק מנשמתו של אלכס הושקע בשיריו. הוא אהב ים. הוא אהב לשבת עם חכה על החוף, לצפות בגלים, לחשוב ולכתוב שירים. בחושיו החדים הוא ניחש את הסכנה הטמונה בים, אבל גורלו נשאו אל בין הגלים…" (דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)