רוזנבלט, מנחם (מנדל)

בן חנה וצבי. נולד בשנת 1893 באוקראינה שברוסיה. בבית הוריו קיבל חינוך מסורתי וספג אהבת ארץ ישראל וחיבה רבה לציונות מאביו שהרביץ בו חינוך מסורתי. בגיל ארבע עשרה התייתם מאביו, התחיל לנהל את טחנת הקמח שאביו הוריש אחריו ופירנס בכבדו את בני המשפחה. בשנת 1913 עלה לארץ ישראל ומקומו הראשון בארץ היה המושבה כרכור, שבה עשה בכל עבודות השדה: זריעה, קציר ודיש. בתקופת היותו בכרכור הוציאו השלטונות התורכיים צו המחייב את אנשי כרכור לשלוח ארבע עגלות "שוכרה" (עבודת כפייה) כדי להוביל מצרכים לצבא התורכי במדבר. הצו העלה חרדה במושבה כי בעבר חזרו מעטים משליחות זו וגם אלה שחזרו היו אכולי כינים וחולי טיפוס. בגורל שהופל במושב יצא תושב שגופו חלוש ביותר לאחר שחלה בקדחת תקופה ארוכה. אז קם מנחם ואמר: "אני אסע במקומו", וכך עשה. למזלו שב בשלום מן המסע וכעבור זמן עבר לכפר יחזקאל והיה מראשוני המתיישבים במושב. בקרב חבריו ומכריו נודע בצניעותו ובפשטות הליכותיו, איש העבודה החי על יגיע כפיו ומוציא לחמו מן הארץ. הוא נשא אישה ונולד לו בן אך אשתו נפטרה ולימים נשא אישה שנייה ונולדו לו עוד שני בנים. במאורעות תרצ"ו עסק בשמירה וסיכן את נפשו יום יום. ביום ח' בתשרי תרצ"ח (13.9.1937) נהרג מנחם בעמדו על משמרתו. הוא הובא למנוחת עולמים בכפר יחזקאל. הניח אישה ושלושה בנים. שמו הונצח בספר כפר יחזקאל, 25 שנות אנוש ומפעל.