רוזנבלט, מאיר (תוזיק)

בנם-יחידם של רחל ויהושע, נולד בחודש שבט תרפ"ו (1926) בעיר בנדרה, בסרביה, רומניה. ב-26.5.1934, בהיותו בן 8, עלה לארץ עם הוריו והם התיישבו בפתח תקווה. מאיר סיים את בית-הספר היסודי "נצח ישראל" בפתח תקווה והמשיך ללמוד בגימנסיה "אחד העם". התמחה במלאכת המסגרות. היה חבר "המכבי הצעיר", פעיל בכל מפעלי הנוער ובעיקר בעבודה למען הקרן- הקיימת-לישראל. כאשר יצא לשנת-השירות הצטרף לקיבוץ הסוללים. היה חבר מסור ונאמן לקיבוץ וראה בו את עתידו. לאחר שנתיים, בשנת 1945, התנדב לפלמ"ח, אם כי הקיבוץ דרש ממנו להישאר לשם שמירה. הוא שירת שנה בגבעת חיים במסגרת ההכשרה של "המכבי הצעיר". היה עצור בשרונה בידי הבריטים ושוחרר בלי משפט. חובב הארץ והטבע, ומטבעו "שש אלי קרב". אחרי החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות, התנדב שוב, שירת בחטיבת "הראל" ומילא בה תפקיד חובש, והצטיין בתפקידו זה כבתפקידיו האחרים וצוין לשבח. השתתף בכיבוש יפו ובקרבות הקסטל. לקראת מבצע "נחשון" לפריצת הדרך לירושלים נכבש הקסטל, השולט על הדרך והוחזק על-ידי כוחותינו. הערבים ערכו מספר התקפות-נגד במגמה להחזיר משלט חיוני זה לידיהם ובאחת מהן, בליל 7-8 באפריל, נהרג מפקדם עבד אל-קאדר אל-חוסייני. ביום כ"ח באדר ב' תש"ח (8.4.1948) ערכו הכוחות הערביים התקפה עזה כדי לכבוש את המקום ולמצוא את גופת מנהיגם. מחלקת פלמ"ח שהשתייכה לגדוד החמישי של חטיבת הראל יצאה כתגבורת ואנשיה חיפו על נסיגת מגיני הקסטל. בקרב הנסיגה הקשה נפלו רבים ממחלקת התגבורת ומאיר ביניהם. הוא נקבר במעלה החמישה. ביום י"ב בכסלו תשי"ד (19.11.1953) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.