רוזנבלט, יעקב (ברטי)

בן גרטרוד ואלפרד, נולד ביום י"ב בתמוז תר"ץ (8.7.1930) בעיר וירצבורג, גרמניה. ב-1.11.1934 עלה לארץ עם הוריו שהתיישבו בנהריה, וזכה להיות הילד הראשון והתלמיד הראשון בבית-הספר. בזמנו הפנוי עבד במשק הוריו. לאחר שסיים את בית-הספר היסודי, כשעבר לחיפה ללמוד בבית-הספר ובית-המלאכה של מרויץ, נשאר לגור בנהריה והיה יוצא בבוקר השכם לחיפה, ועם שובו עסק במשק, ואת שאר זמנו הקדיש לגדנ"ע ולסקציה הימית של "הפועל", בה היה ידוע בפעולותיו. כחבר ממושמע ב"הגנה" השתתף בפיצוץ גשר הרכבת ליד א-זיב, כאשר הגיע ליעדו מצד הים, ובהקמת נקודת-היישוב ביחיעם. היה בין מורידי המעפילים מהספינה "חנה סנש". בימי המאורעות שקדמו למלחמת- העצמאות עזר להוביל בסירה את הרוגי חברת-החשמל למנוחות בקריות. הקדיש ברציפות את ימיו לעבודה בבית-המלאכה בחיפה ואת לילותיו לשמירה על מושבתו. בדצמבר 1947, מיד לאחר החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ, גויס. הוא צורף לאחד מגדודי חטיבת "כרמלי", עבר קורס מ"כים באלונים ובכפר ויתקין, השתתף בקרבות ליד יבנאל ושירת בחיל-המצב מצובה-חניתה-אילון בתקופת המצור. המצור עצמו עבר עליו ביחיעם. ביום ט"ז באדר ב' תש"ח (27.3.1948) בשעות הצהריים יצאה מנהריה שיירה בת 7 כלי רכב ו90- אנשים כדי להעביר אספקה, חומרי ביצורים ותגבורת ליחיעם. ליד כברי נתקלה השיירה במארב שהציבו הערבים. המשוריין הראשון הצליח לפרוץ ולהגיע ליחיעם, אך שאר כלי הרכב נלכדו במארב. אנשי השיירה לחמו עד שעות הערב ובחסות החשיכה הצליח חלק מהם להיחלץ, אך כמחציתם נפלו בקרב ויעקב ביניהם, כשהוא אינו מרפה ממקלע ה"ברן" שבידו למרות הפצרת חבריו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנהריה.