רוזנבלט, יאיר

בן פנינה לבית טובולסקי ויצחק, נולד ביום י"ז בניסן תרפ"ה (11.4.1925) בקיבוץ עין חרוד. גדל ולמד בעין חרוד בבית-הספר היסודי והתיכון. יאיר עבד במכוורת, שראה בה ענף-עבודתו הקבוע והיה בעל "ידי זהב" בעבודתו. אחרי "השבת השחורה" ב-29.6.1946, בה נאסרו מנהיגי היישוב ונערכו חיפושי נשק, היה מעצורי רפיח. ביוני 1947 התגייס לפלמ"ח, עבר קורס מ"כים ובראשית חורף תש"ח נשלח עם חבורה קטנה של אנשי פלמ"ח לעבודה כפועלים בנמל חיפה והוטל עליהם לשמור (ובמקרים חמורים גם בנשק החבוי שהחזיקו בשטח הנמל מתחת לאפם של אנשי המשטרה הבריטית) על השקט והשלום בין העובדים הערבים והיהודים ועל רציפות העבודה הסדירה בטעינה, ובעיקר בפריקת המשלוחים החיוניים ליישוב ובהורדת העולים מהאוניות. יאיר נאסר באשמת החזקת נשק ונפטר בתשלום קנס. הוא השתתף עם פלוגת-הנמל בפעולות- נקם נגד כפרי הפורעים עין ע'זאל ואיגזים. בפרוץ מלחמת-העצמאות הועבר לגדוד בחטיבת "הראל" והועלה לדרגת מ"מ קרבי ואחר- כך סגן מ"פ. הוא השתתף בליווי שיירות לירושלים, בכיבוש רוב הכפרים בדרך לירושלים, בכיבוש קטמון ובפריצה להר-ציון ולעיר העתיקה. בתקופת ההפוגה הראשונה הדריך בקורס מ"כים, יצא לחופשה ובדרכו חזרה לגדודו ביקר אצל דודו בתל-אביב. כשזה הביע את דעתו שלמען המשכת ההפוגה כדאי לוותר על יפו וחלק מהנגב ועל ריבונות ישראל בירושלים, השיב לו יאיר: "לא נמסור שום דבר שכבשנו בדם חברינו; ירושלים תהיה עברית כולה, הנגב אף הוא יהיה שלנו, ובמלואו , וכן גם הגליל, ואם כבר עכשיו יתחילו בוויתורים, הרי שכולנו נהיה אבודים". הוא נשא את דרגתו ואת אחריותו הגדולה בפשטות ובענווה טבעית ובנכונות להקרבה למען המטרה. השתתף במבצע "דני". בשלב השני של מבצע "דני", לקראת ההפוגה השנייה, נערכה פעולת "מיקי", שאחד מיעדיה היה כיבוש מתחם לטרון. היתה זו ההתקפה הרביעית על מתחם זה והמשימה הוטלה על חטיבת "הראל". התוכנית היתה לתקוף ממזרח, לכבוש את "רכס התותחים" ומשם להתקדם ולכבוש את כל המתחם. הכוח יצא למשימתו בליל 15-16 ביולי 1948 וכבש את מרבית הרכס תוך התגברות על התנגדות עזה של חיילי הלגיון. האויב ערך התקפת-נגד ואף הפעיל, לראשונה בלילה, את עתודת השיריון שלו. הופעת השריוניות הפתיעה את לוחמי "הראל", לא היה ברשותם נשק נגד טנקים ובלחץ האויב נאלצו לסגת. יאיר הלך לבדו לסייר את השטח ולמצוא מחסה לפלוגה. האויב פתח עליו באש והוא עוד הספיק להזהיר את אנשיו ומיד אחר-כך, אור ליום ט' בתמוז תש"ח (16.7.1948), נפל. אחרי נופלו הוענקה לו דרגת סגן ראשון (סגן). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בעין חרוד. זכרו הועלה בקובץ-הזיכרון "בנים" שמשק עין חרוד הוציא לזכר חלליו.