רוזנבלום, ישראל-יצחק (שרול)
בן אסתר ואברהם-דויד, נולד ביום ג' בטבת תר"ף (25.12.1919) בעיר זיגן, גרמניה, אליה היגרו הוריו באותה שנה מפולין. בבית- הספר היה התלמיד היהודי היחיד והטוב בתלמידים. הוא הגן על כבוד היהדות מפני המורים, וכבר בהיותו בן 12 נזף במורה על הרצאתו האנטשימית ששמע, בגלל איחור, מאחורי הדלת. המורה השיב לו על כך בסטירה ובגירוש מהכיתה, אך לאחר שהתלונן על המורה בפני המנהל הוכרח המורה לבקש סליחתו בפומבי. ישראל- יצחק הצטרף לתנועת "הבונים", עבר הכשרה במסגרת עליית- הנוער, עלה לארץ-ישראל בשנת 1935 והמשיך את הכשרתו בבן שמן, בגבעת השלושה ובאיילת השחר. ב-1938 התגייס לנוטרות, כדי לחסוך כסף להעלאת הוריו, אך אלה לא הספיקו לבוא בגלל מלחמת-העולם השנייה שפרצה בינתיים. בתקופת היותו נוטר הצטרף ל"הגנה", היה בין לוחמי "פלגות הלילה המיוחדות" של וינגייט והשתתף בהקמת מצודות אוסישקין, הקיבוצים דן, דפנה ושאר יישוב. בתקופת היותו מפקד הנוטרים בביתניה התכונן לבחינת-בגרות באנגלית בהתכתבות. בינואר 1943 התגייס לצבא הבריטי ושירת ביחידת משרטטי מפות של חיל-המהנדסים המלכותיים במצרים, בצרה, בגדד וטהרן ושם עבר את בחינות-הבגרות. אחרי שחרורו עבד כמה חודשים בבניין כדי לחסוך כסף להמשך לימודיו ובנובמבר 1946 נתקבל לפקולטה למדעי-הטבע באוניברסיטה וקיבל מלגה לסמסטר הראשון. לביסוס פרנסתו מצא עבודה כמדריך בבית-הספר לחרשים-אילמים. שם נתחבב על ההנהלה, המורים והילדים, והדריכם בעבודות-גינה. בהתחלת מלחמת-העצמאות נשאר עימהם כמעט בקביעות ונסך בהם הרגשת ביטחון בשעות סכנה. מאחר שגויס חלקית, חילק לילותיו לשמירה וימיו לעבודה עם הילדים ובהשתדלות ההנהלה שוחרר. אולם משהחמיר המצב בעיר התגייס לשירות מלא והשתתף בקרבות ההגנה והכיבושים בירושלים. לאחרונה היה מהאחראים להגנת העמדה בנוטר- דם. בשעת החלפתו למנוחה קצרה, החלה הפגזה על הבניין והוא נשאר בתפקיד בראש חמישה חברים אותם שלח לחדרים פנימיים והוא נשאר בתצפית בעמדה קדמית ושם נפגע ברסיס פגז ונפל אור ליום י"ד באייר תש"ח (23.5.1948). נקבר בשייח'-באדר א'. ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.