רוזנבוים, אליהו

בנם-יחידם של חיה קריינדיל ונחמן, נולד בשנת 1928 בווארשה, בירת פולין. אליהו עלה לארץ-ישראל עם משפחתו בשנת 1935 ולמד בבית-ספר יסודי בתל-אביב. בהיותו בן 13 נתייתם מאמו והתחנך שנתיים בבן שמן. כשחזר הביתה לא יכול עוד לסבול את החיים בעיר, הצטרף לקבוצה מ"הנוער העובד" ויצא עימה להכשרה חקלאית בדגניה א'. שם מצא את סיפוקו בעבודות המשק, בנוף הכנרת ובחיי הקבוצה, אך משנתפרקה הקבוצה נאלץ לחזור לבית אביו, שנשא בינתיים אישה שנייה. אחרי הפצרות מרובות שילמד מלאכה עבד כשנה באריגה, אך החיים העירוניים שוב העיקו עליו ללא נשוא ואז התגייס לפלמ"ח ויצא לתל יוסף. משגילו חבריו שהוא לוקה בשמיעה לא לקחוהו עימהם לפעולות- לילה ולתפקידים קשים ורוב הזמן עבד במשק בענף הרפת שהתחבב עליו. את ידיעותיו בנושא השלים על-ידי קריאה בספרי מקצוע. שאיפת חייו היתה להתיישב בקיבוץ. בתחילת מלחמת-העצמאות בחורף תש"ח, השתתף בקרבות בגליל ובנגב ובמשמר הנע ששמר על צינור-המים. כשהגיע פעם הביתה לחופשה קצרה וסיפר שעומדים לשלוח אותו לבדיקה רפואית בגלל שמיעתו הלקויה, והוריו ניסו לבקש כי ישחררוהו, התנגד לכך בתוקף ואמר: "אם אני לא אלך, וכן שני ושלישי, לאן נגיע ומה יהיה על כולנו? אל תעשו דבר לשחרורי, לא יעזור לכם כלום!" אליהו חמק מהבית וחזר לתל יוסף. כלוחם בגדוד "העמק" (לימים חטיבת "יפתח") השתתף בקרבות משמר העמק בשעת התקפות "צבא ההצלה" של קאוקג'י ושם נפל ביום ד' בניסן תש"ח (13.4.1948). נקבר בתל יוסף. ביום י"ג באב תש"י (27.7.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.