רוזן, פינחס (פיני’לה)

בן פרלה ויהושע, נולד בשנת תרפ"א בווארשה, בירת פולין, למשפחת חסידים. בעיר זו גדל והתחנך והסתגל לרוח הזמן תוך שמירה על מורשת האבות. בתקופת מלחמת-העולם השנייה עזב את עירו וטולטל לרחבי רוסיה. במקצועו, מקצוע האריגה, לא מצא עבודה והוכרח לעבוד בעבודות קשות למיניהן, ובאחרונה בקימום הסכר בדניפרופטרובסק, משם הביא איתו מכאובי-רגל תמידיים. מתוך העבודה בשיקום רוסיה מחורבנה הגיע למחשבה שעליו לשקם את חייו בארץ האבות. ב"נתיב-הבריחה" עבר גבולות רבים, העפיל ארצה ב-1946 באונייה "לטרון" וגורש לקפריסין. ב-15.5.1947 הגיע ארצה. מנוחה ראשונה מצא בבית דודו בכפר חסידים, ואחר-כך עבד כיוצק-ברזל בבית-החרושת "וולקן" במפרץ חיפה, התגבר על חולשתו והגיע לתפוקה מלאה בעבודה. בפרוץ מלחמת-העצמאות גויס באפריל 1948 לשירות מלא. פינחס הסתיר את מכאובי רגלו ונתקבל לשירות קרבי בחטיבת "כרמלי". הוא השתתף במבצע "ברוש" לחיסול ראש-הגשר הסורי באזור משמר הירדן. היה בכוח שחצה את הירדן כדי לנתק את האויב מעורפו, אך נאלץ לסגת. בקרב שהתלקח, נפצע פינחס בצרור כדורים, וכשמצאוהו אחרי 16 שעות שכיבה בשדה ליד משמר הירדן, אמר באידיש פשוטה: "חייל יהודי אינו נוטש רובה יהודי". הוא נלקח עם רובהו לבית-החולים בצפת ושם מת ביום ד' בתמוז תש"ח (11.7.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בצפת