רוזן, משה (“בוקי”)

בן יוסף וחנה. נולד ביום ז' בתמוז תש"ו (6.7.1946) בתל אביב ולמד בבית הספר היסודי "תל נורדוי" ובבית הספר התיכון "אליאנס" בתל אביב. בתקופת לימודיו היה פעיל מאוד בחוגי הנוער השונים והיה גם חבר ומדריך בתנועת הצופים (שבט "דיזנגוף"). כחבר בלהקת ריקודי עם של בית הספר אליאנס נסע עם הלהקה להופעות בצרפת – כסולן. הוא נבחר לחבר בוועדת התרבות של כיתתו והשתתף בחוגי הנוער של בית הספר. למרות פעילות ענפה זו סיים את לימודיו בהצטיינות (בעיקר כימיה) ותודות להמלצתה של מורתו נרשם לאוניברסיטת בר-אילן, לפקולטה למדעי הטבע. הוא נתקבל לעתודה האקדמית ובמסגרתה עבר את כל הקורסים הצבאיים שנדרשו, החל בקורס מ"כים וכלה בקורס קצינים. במלחמת ששת הימים נקרא לשירות והשתתף בקרבות לכיבוש ארמון הנציב. אחרי המלחמה המשיך בלימודיו וקיבל את התואר הראשון B.Sc)) במדעי הטבע ותואר נוסף במקרא וחכמת ישראל. ברצונו העז להגיע לעצמאות כלכלית שימש אף כמורה לכימיה בבית הספר התיכון החקלאי שבפרדס חנה. תחביבו העיקרי היה קריאת ספרים ובגלל שאיפתו לשלימות ולעצמאות מחשבתית הרבה לקרוא ולנתח את אשר קרא, מתוך חוש ביקורת חריף ובלתי מתפשר. משה גויס לצה"ל ב-1964 ואחרי שסיים את העתודה האקדמית הוענקה לו דרגת סגן. תוך כדי שירותו המשיך בלימודיו לתואר השני ועשה זאת במכון ויצמן למדע שברחובות. כן הדריך באוניברסיטת הנגב. אור ליום י"ב באדר א' תש"ל (17.2.1970), נפל בעת שירותו והובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. הניח אחריו אישה והורים. לאחר נפילתו הוצאו לאור כמה מעבודותיו של משה בתחום הכימיה בפרסום מדעי. החוברת נערכה על ידי חבריו לעבודה.