רוזן, ברוך

בנם יחידם של אריה ושפרה. נולד ביום ח' בשבט תרצ"ב (16.1.1932) בתל אביב ונקרא על שם סבו שנהרג ביפו על ידי פורעים ערבים בפרעות תרפ"ט. למד בבית הספר על שם "גרץ" ובבית הספר התיכון "שלוה" בתל אביב. הוא היה ילד מוכשר משנות חייו הראשונות. הוא התעניין בספרות ובהיסטוריה והיה מרבה בקריאה בלילות ואף כתב, לעתים, חיבורים בסגנון ספרותי מעולה. הוא היה חבר בתנועת הנוער "המחנות העולים". בשנת 1949, כשהיה בכיתה השביעית בתיכון, הוכרז גיוס של כל תלמידי השביעיות וברוך היה בין הראשונים שהתייצבו בלשכת הגיוס, אבל בגלל גילו הצעיר לא נתקבל לצבא ונאלץ להמתין עד גמר לימודיו בבית הספר התיכון. ברוך גויס לצה"ל במחצית מאי 1950 ועבר קורס קצינים. בשנה האחרונה לשירותו בצה"ל התחיל לבקר בערבים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. אחרי ששוחרר מהצבא עבר לאוניברסיטה בירושלים ושם הוסמך כעורך דין. נוסף לעבודתו המקצועית כעורך דין בעל ידע משפטי רב, נבחר לשופט בלשכת עורכי הדין בתל אביב. הודות ליושרו רכש ידידים רבים שהוקירוהו וכיבדוהו. הוא השתתף במבצע קדש ובמלחמת ששת הימים. לעתים היה כותב מאמרים בבטאונים של צה"ל: "מערכות" ו"במחנה". ביום כ"ה בניסן תשל"א (20.4.1971), נקרא לשירות מילואים ליום אחד ונפל בעת מילוי תפקידו בעלותו על מוקש. הועלה לדרגת סרן מיום נופלו. הניח הורים, אישה, בן ובת שהיו מסורים לו בלב ונפש. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בקרית שאול.