רוזיליו, מאיר

בן רבקה ואברהם, נולד ביום ט' בסיוון תרצ"ו (30.5.1936) בראשון-לציון. הוא למד שם בבית-הספר היסודי. בתקופת מלחמת העצמאות עברה משפחתו לשכונת התקווה בתל-אביב. היו אלה ימים קשים של התגרויות והתקפות של הערבים על השכונות היהודיות ומאיר לא יכול היה להמשיך בלימודי יום רגילים. הוא התחיל ללמוד בשיעורי ערב ועשה חיל בלימודיו. מאיר גויס לצה"ל בתחילת 1955 והוצב בחיל-התותחנים. במהלך שירותו עבר בהצלחה קורס נגרות ומצא את מקומו בצבא בעבודה במקצועו. מאוחר יותר עבר מאיר קורס מסגרות כללית וקורס נהגי משאיות תובלה. בשנת 1974 נענה להפצרות מפקדיו והתנדב לשרת בצבא הקבע. הוא עבר לחיל-האוויר ועבד במקצועו. מאיר היה חייל ממושמע בעל מקצוע מעולה והספק עבודה גבוה, והקפיד לשמור על הציוד והרכוש הצבאי. בזכות אלה הועלה לדרגת רס"ר. תוך כדי שירותו נשא אשה ונולדו לו שני ילדים. אשתו חלתה בסרטן ונפטרה, והוא טיפל בילדים במסירות רבה. אחרי כמה שנים נשא את מזל, שהיתה לאם לילדיו. מאיר נפל בעת שירותו ביום י' באדר תש"ם (26.2.1980) והובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. בן 44 היה בנופלו. הוא השאיר אחריו אשה, בן ובת, הורים, אחים ואחיות. במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "מאיר היה חבר וריע לכולנו וביצע במסירות רבה כל תפקיד שהוטל עליו".