רודוי, חלוציאל (חלוצי)

בן חנה וחיים, חברי תנועת "החלוץ" הבלתי-לגלית בברית- המועצות. נולד ביום א' בתשרי תרצ"א (23.9.1930) במוסקבה, בירת ברית-המועצות. שמו ניתן לו כסמל וזיכרון, כי הוא היה אחד הבנים הראשונים שנולדו לחברי התנועה החלוצית במוסקבה. סבו היה ר' יצחק הלפרין מסטארי-קונסטנטינוב, משכיל נודע וציוני ותיק וממנו ירש את הצימאון לדעת, טוב לבו והתמדתו. שבועיים אחרי היוולדו עלה, עם אמו, שקיבלה רישיון-עלייה, לארץ-ישראל. בינתיים נתקבלה ידיעה על מאסרו של האב ברוסיה, יחד עם אחי אמו, בגלל פעולתם הציונית. האם נרתמה לעבודה קשה. בשעות העבודה של האם בילה הילד בבית-הילדים על שם נתן שטראוס ונתחבב מאוד על כל מטפליו. ב-1934 הצליח גם האב להגיע לארץ והמשפחה שהתאחדה התיישבה בבאר טוביה. חלוצי למד בבית-ספר, ספג את ההווי והאווירה הכפריים והתבלט בעירנותו ותסיסתו המתמדת. לאחר שסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי בהצטיינות, החליט ללמוד חקלאות בבית-הספר על-שם כדורי. התעניין והשתלם בכל ענפי החקלאות. הוא העריץ את המדריך הבקי במקצועו וידע ללמוד ממנו בכל הכרתו ומרצו. אהב להעמיק חקר בחיי הצומח. גילה אהבה רבה אל נוף הארץ ונתן ביטוי לכך במכתביו. היה שופע מרץ, רב-כשרון ואוהב דעת. עם החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות ופרוץ מלחמת- העצמאות בעקבותיה, התגייס כחבר הפלמ"ח להגנת היישוב ושירת בחטיבת "יפתח". מרחוק הכין את הוריו בהדרגה לכל דבר העלול להתרחש ונתן ביטוי נאמן לראייתו את המצב ולנכונותו הטבעית והפשוטה להילחם למען העם ועצמאותו. הוא השתתף בקרבות על משמר העמק, זרעין, עכו וצפת. בא לחופשה קצרה הביתה בפסח תש"ח, אולם כבר למחרת בואו נקרא לחזור ליחידתו. הוא חזר למלכיה כדי לחסום את הדרך לאויב שניסה לפלוש מלבנון לקראת ה15- במאי. חלוציאל נפל בקרב עם עוד כמה גיבורים צעירים ביום ו' באייר תש"ח (15.5.1948). הובא למנוחת-עולמים בקבר-אחים בבית-הקברות בקיבוץ מעוז חיים. זכרו הועלה בחוברת "לזכרם של חללי באר טוביה".