רוג, ישראל

בן פייגה ומלך, נולד ביום כ"ב בתשרי תרפ"ח (18.10.1927) בווארשה, בירת פולין. סיים 5 כיתות בית-ספר יסודי, ואחר-כך עבד כסנדלר. היה חבר "השומר הצעיר" ופעיל בעבודות ציוניות וארגוניות בתנועתו. ישראל היה אחד משארית הפליטה שנותרו מזוועות מלחמת-העולם והשואה. אחרי מיגור הנאצים מצא דרכו ב"נתיב-הבריחה" אל מחנות העקורים אשר פניהם לציון. במחנות אוסטריה ואיטליה עבר קורס מטעם ה"הגנה" במשך שנה, ואחר- כך אימן והדריך אחרים. בדרך העפלתו לארץ נתפס והוגלה לקפריסין וגם שם הוסיף לעסוק בפעולות אימון והדרכה. סמוך להכרזת המדינה הצליח לברוח מהמחנה בקפריסין ולהגיע לארץ ומיד התגייס ושירת בחטיבה 7. השתתף במבצע "בן-נון ב'", ההתקפה השנייה על מערך הלגיון בלטרון במגמה לפרוץ את הדרך לירושלים. היה בכוח שפרץ לחצר משטרת לטרון, אך נתקל באש כבדה, ספג נפגעים ונאלץ לסגת. בקרב זה נפל, ביום כ"א באייר תש"ח (30.5.1948), עשרה ימים בלבד לאחר שהגיע ארצה. ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.