fbpx
רוגצ’בסקי, גדליהו (רוגה)

רוגצ’בסקי, גדליהו (רוגה)


בנם-יחידם של טובה ואריה, נולד ביום ה' בשבט תרפ"ט (16.1.1929) בתל-אביב. אביו היה פעיל בימי מהפכת 1917 ברוסיה, ועם עלותו התנדב לגדוד העברי – וברוח זו חונך גדליהו. הוא סיים את בית-הספר היסודי "לדוגמא" בתל-אביב ועבר לכפר הילדים מאיר שפיה והיה בין מסיימי מחזור כ"א. בהיותו במאיר שפיה הצטרף לגדנ"ע. כספורטאי מעולה הביא תעודות הצטיינות לכפר, היה קשור למקום הזה והתעניין בו גם לאחר שיצא אותו. בן שש- עשרה חזר לתל-אביב. גדליהו עבד כפקיד ומסגר בנמל תל-אביב מטעם "אוצר מפעלי-ים" ובמקומות אחרים. הצטרף לאגודת- הספורט "הכוח" והיה מטובי השחקנים שלה בקבוצת הכדורגל וכן בענפי ספורט אחרים. היה בן מסור להוריו, תומך בהם בעמלו והיה המפרנס העיקרי של המשפחה. גדליהו הצטרף לתנועת "הנוער העובד" ועם קבוצת חברים יצא להכשרה לחולדה. היה עלם חביב וצנוע, אמיץ-לב. מכונס בתוך עצמו. מסור ונאמן. שש למלא כל פקודה וחושש שמא יחמיצנה. לאחר החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות ופרוץ מלחמת- העצמאות בעקבותיה, הצטרף לכוחות חטיבת "גבעתי". השתתף בליווי השיירה הראשונה לבן שמן הנצורה, אשר יצאה ביום א' בטבת תש"ח (14.12.1947) מפתח תקווה ובה שבע מכוניות עם 48 אנשי תגבורת לבן שמן. כדי להפתיע, נסעה השיירה לא בדרך הרגילה, אלא דרך מגדל צדק ובית-נבאללה. השיירה הצליחה להתקדם למרות אש שנורתה עליה ממספר מקומות וחרף תקלות שאירעו לכלי הרכב. בהגיעה למחנות הצבא בבית-נבאללה נפתחה עליה אש כבדה על-ידי יחידה של הלגיון הערבי שהיתה במקום. בקרב זה נפל. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. אביו, מוכה האבל, מת זמן קצר אחרי נפילתו. בכפר הילדים מאיר שפיה ניטעה חורשה לזכרו – "חורשת גדליהו". זכרו הועלה בחוברת "איך נפלו גיבורים"

דילוג לתוכן