רובינשטיין-פוקייב, סרגיי

בן גלינה וולרי. נולד ביום ב' באלול תשל"ח (4.9.1978) במוסקווה, בירת רוסיה. אח לפבל. את מרבית חייו עשה ברוסיה. למד בבית הספר היסודי והתיכון מספר 331 וסיים את חוק לימודיו. בגיל שמונה-עשרה, בראשית חודש נובמבר 1996, עלה סרגיי בגפו לישראל, כאן התגוררו סבו, סבתו ודודתו. בחצי השנה הראשונה לשהותו בארץ למד באולפן במעלה החמישה, ולאחר מכן למד כשנה במכינה באוניברסיטה העברית בירושלים. עד לגיוסו עבד סרגיי כעוזר של גאודז (מודד). בשנת 1999 עלה האח פבל לישראל. זמן קצר לאחר מכן, ב-21.9.1999, התגייס סרגיי לצה"ל. הוא שירת בחיל האוויר כמאבטח מתקנים וגילה אחריות ומסירות לתפקידו. בסופי השבוע ובחופשות היה מגיע לירושלים, ומבלה עם קרובי משפחתו ועם חבריו. סרגיי היה אדם שקט ונעים הליכות, חברותי מאוד ואהוב על כולם. ביום י"ד בחשוון תשס"א (12.11.2000) נפל סרגיי בעת שירותו והוא בן עשרים ושתיים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בקריית שאול. הותיר הורים ואח. הוריו עלו לארץ חודשים מספר לאחר נפילתו. במכתב הניחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה, סגן-אלוף יוחנן שמר: "סרגיי שירת ביחידתי כשמונה חודשים בתפקיד מאבטח מתקנים. הבסיס בו שירת מחזיק במטוסים ובציוד מן המתקדמים בעולם, ובכך מהווה מהחשובים בבסיסי חיל האוויר. בתפקידו, נדרש סרגיי לאבטח את הבסיס מפני חדירות האויב, ובכך לאפשר את קיום שגרת הפעילות בבסיס. בין תפקידיו, סייר סרגיי לאורך הגדר ברכב האבטחה, אייש עמדות תצפית והיווה חלק מכוח האבטחה אשר עומד בכוננות עשרים וארבע שעות ביממה. "התפקיד אותו ביצע סרגיי, דורש אורך רוח רב ומשמעת עצמית גבוהה. קיימת בו מידה רבה של אחריות. מוצא אני לנכון להדגיש בפניכם כי לאורך כל שירותו הצבאי תפקד סרגיי היטב. בעצמכם שמעתם מפי חבריו, איך היה מוכן לעזור לכולם ולבצע כל מטלה כפי הנדרש ומתוך הבנת התפקיד והכרה בחשיבותו. "עתה, כשסרגיי איננו, לומד אני להכירו טוב יותר, בעודי שומע אתכם, חבריו ומפקדיו הישירים מדברים עליו. אני מבין כי אהב מאוד לקרוא והשקיע בכך הרבה מזמנו הפנוי. … יהי זכרו ברוך."