רובין, אמיר (עמרם)

בן עליזה ומשה. נולד ביום כ"ב באדר א' תשל"ו (23.2.1976) באשקלון. בן שני למשפחה בת ארבעה ילדים. אמיר היה ילד נוח ושקט, חייכן ומאושר כאח תאום לאחותו, שנולדה שנה וחודשיים אחריו. אמיר למד בבית-הספר היסודי "אילנות" באשקלון. היה תלמיד טוב ושקט ואהוד על הכול. בתקופה זו אימץ לעצמו תחביבים רבים: שיחק טניס וכדורסל, הרכיב מטוסים זעירים ומסובכים ועם הזמן למד להכיר שמות של מטוסים ובייחוד את שמות מטוסי הקרב. בבית-הספר התיכון "אורט רונסון" למד במגמת מחשבים. בתקופה זו פיתח אמיר את אהבתו למוסיקה ולנגינה, אהבה שליוותה אותו עד מותו. בעצמו למד לנגן, לפרוט על גיטרה, למד לקרוא תווים, ואף כתב שירים והלחין אותם. בשנת הלימודים האחרונה שלו קיבל במתנה מהוריו גיטרה חשמלית. זו היתה גם תקופה של קשר עם חברים רבים, שאהבוהו, ועם כל אחד מצא את הקשר האישי המיוחד. אמיר גילה עניין רב בבישול. הוא אף בישל בעצמו ובכל פעם ניסה משהו חדש. בחודש אוגוסט 1994 התגייס אמיר לצה"ל. הוא התנדב ליחידה קרבית, ולאחר טירונות חיל רגלים ליחידות לוחמות, עבר אימון ממוכן להכשרתו כלוחם. אמיר שירת ביחידת חרמ"ש. ביום י"ג באדר א' תשנ"ה (13.2.1995) נפל אמיר בעת שירותו הצבאי. אמיר הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באשקלון. בן תשע עשרה היה בנופלו. הותיר אחריו הורים, שתי אחיות – מרים ורוית. ואח – אורן. במכתב תנחומים למשפחה, כתב הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק: "…אמיר תואר על ידי מפקדיו כחייל מקצועי, שקט, מסור וחברותי, ששאף להיות לוחם טוב ופעל רבות להעלאת כשירותו. אמיר היה אהוד ומקובל על מפקדיו וחבריו כאחד…" וכתב מפקד היחידה: "…אמיר התבלט בשקט ובשלווה האישיים, אשר אפיינו אותו וברצון להיות לוחם מן השורה."