רגנבוגן, אריה (“אדול’קא”)

בן סלומון ושרה. נולד ביום י"ז במרחשון תש"ח (31.10.1947) בעיירה סאבני אשר ברומניה. לאחר שסיים את לימודיו היסודיים שם עבר לבית-ספר תיכון והצטיין במיוחד במתימטיקה, כימיה ופיסיקה. רצונו היה להמשיך בלימודים באוניברסיטה באחד המקצועות שאהב. אך חודש לפני שסיים את לימודיו בתיכון, בשנת 1965, עלה לארץ עם משפחתו. בהגיע המשפחה לארץ התיישבה בקרית-גת ואריה פנה לקיבוץ גברעם, בו למד באולפן כחמישה חדשים. אריה אהב ספורט (כדורסל וכדורעף) וכן אהב לצייר. בידעו כי מבחינה כספית ואף בגלל קשיי הלשון החדשה לא תהיה לו אפשרות להמשיך בלימודים בחר להתגייס לצה"ל ובמאי 1966 התנדב לחיל-הצנחנים. הוא עבר קורס מ"כ וחייליו וגם מפקדו אהבוהו והעריכוהו. אמו אמרה לו פעם להשתדל ולהתנהג לטירוניו ככל שיוכל בצורה יפה יותר ועל כך ענה לעומתה: "טובה זיעה במחנה מאשר דם בחזית". אריה ראה את עתידו בצבא כי כל גאוותו ואהבתו היו נתונות לחיי הצבא. כשפרצה מלחמת ששת הימים הופל גורל במחנה ואריה הפסיד בו – כלומר: לפיו היה הוא צריך להישאר במחנה עם הטירונים. בשמעו זאת אמר כי במצב כזה אין הוא יכול לשבת בחיבוק-ידיים בשעה שאחרים יפלו בחזית. לכן ביקש ממפקדו להצטרף לאלה היוצאים לחזית. לבסוף ניתן לו מבוקשו והוא הצטרף אליהם – וביום הרביעי לקרבות, הוא כ"ט באייר תשכ"ז (8.6.1967), נפל בקרב שנערך בצומת רפיח והוא עדיין לא סיים את שירות- החובה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בבארי והועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקרית-גת.