רגב (רוגצ’בסקי), אליעזר (“ליזר”)
בן שמואל ופנינה. חקלאים במושב "חירות". סבו היה מראשוני סג'רה. אליעזר נולד ביום י"ח באב תרצ"ה (17.8.1935) בסג'רה. מילדותו נמשך לעבודה חקלאית. את לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר בתל-מונד וכדי להעמיק את ידיעותיו בחקלאות ולרכוש ידיעות נוספות בתחום זה בחר ללמוד בבית-הספר החקלאי "מקוה ישראל". אליעזר הצטיין בלימודיו שם. הוא הראה ידע רב ולמוריו כמעט שלא היה מה לחדש לו. עם סיום שנת-הלימודים הציע לחבריו שהתלבטו לאן לפנות בצבא, ואליעזר פתר בשבילם את השאלה הקשה: "בואו עמי לגרעין 'רגב'". בספטמבר 1953 גויס לצה"ל ויצא לגרעין. גרעין זה, שכלל בתוכו בני-מושבים, התיישב בשדה-בוקר. באותה תקופה התיישב בשדה-בוקר גם דויד בן-גוריון וכשנודע לו כי אליעזר הוא נכדו של רוגצ'בסקי, אשר היה מעסיקו בסג'רה, הזמין אותו לשיחה – ומאז נתקשרו השניים. לאחר גמר השירות שם, הוחלט כי הגרעין יצא לשל"ת מוקדם ויצטרף למושב תדהר. בתקופה זו התגלה אליעזר בכל שיעור-קומתו ושימש דוגמה אישית בתפיסתו הרצינית את הבעיות החברתיות, כפי שהיה פעיל בהנהלת הגרעין. בתקופה זו נוצרו חיכוכים וויכוחים בגרעין כיון שהוא לא הסכים להחלטת הרוב להמשיך כקומונה, התנדב לצנחנים . הוא זכה להשתתף כמ"כ במספר פעולות-תגמול שקדמו למערכת-סיני. על אף הלחץ עליו לעבור קורס-קצינים חזר אליעזר למשק-הוריו ועזר להתבססותו. לאחר שהתחתן עבר למושב לכיש, שם הקים את קן-משפחתו וכן משק למופת. מפעם לפעם היה יוצא לשירות מילואים ולקראת מלחמת ששת הימים נקרא שוב לדגל – ובדרך לשער שכם שבירושלים העתיקה, בשעה שניסה לחסל עמדה ירדנית אשר מנעה התקדמות לעבר השער, נפל אליעזר; זה היה ביום השני לקרבות-המלחמה, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967). הניח אשה ושני ילדים קטנים. אליעזר היה סמל-מחלקה וותיק שלא ידע ליאות ומילא את תפקידיו באימונים ובשעת-מלחמה במרץ וברוח טובה. הוא היה דמות מרכזית ביחידה ולא רצה לעזבה גם כשהדבר נתאפשר לו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. מושב לכיש הוציא ספר לזכרו בשם "רגב ופרח". בספר "מאריות גברו" של מפקדת הצנחנים הוקדש עמוד לתודותיו ולתיאור קרבו האחרון
