רבשיר, יוסי

בן דב ושולמית. נולד ביום א' בסיון תש"ח (8.6.1948) בתל-אביב, בעיצומה של מלחמת-הקוממיות. כאשר הגיע לגיל-הלימודים למד בבית-הספר "לדוגמא" על-שם הנרייטה סולד. בשנות-לימודיו הראשונות התבלט כילד מוכשר וסקרן. את הטבע אהב וכן הרבה לקרוא ספרים. בשעות-הפנאי שלו נהג לשעשע את עצמו ואת חבריו במכשירים וב"פטנטים" שהיה בונה ומרכיב מחפצים שונים שהיה מוצא בבית. הוא היה מביא הביתה את גידולי-הגן אשר אותם טיפח בחווה החקלאית של עיריית תל-אביב שבעבודה בה היה משתתף. נוסף לכך היה מגדל בביתו גם בעלי-חיים שונים. אחרי שסיים את לימודיו היסודיים המשיך בלימודים חקלאיים ב"הכפר הירוק". שם קיוה למצוא מסגרת מתאימה לנטיותיו. אחרי שסיים את כיתה ט' נסע יחד עם הוריו לבורמה, אשר לשם יצא אביו בשליחות-המדינה. כיון שלא נמצא לו שם בית-ספר תיכון וגם חברים ועיסוקים אחרים לא היו לו, החליט לחזור לארץ ולהמשיך בלימודיו ב"הכפר הירוק". כאשר שב מבורמה נעשה למרכז התענינותם של חבריו ומוריו בספרו רשמים וחוויות מארץ רחוקה זו. בסוף כיתה י' נסע שוב לבורמה לבקר את הוריו שאליהם התגעגע מאד וכעבור חדשיים חזר לארץ להמשיך בלימודיו. כאשר סיים את כיתה י"א חזרו הוריו לארץ והוא עזב את "הכפר הירוק" ושב הביתה באותה תקופה התחיל להתכונן לבחינות-הבגרות ואז הצטרף לגרעין של "התנועה המאוחדת". בגרעין היה בתחילה נער ביישן ושקט, אך במשך הזמן, עם הגיוס, הטירונות וההכשרה, התחיל להתגלות בפני חבריו שלמדו להכיר אותו ולאהבו. לצה"ל גויס באוגוסט 1966. בתקופת-האימונים הקשה עמד בכל בכוח רצונו העז כשהוא מחייך אותו חיוך ילדותיו חביב שהיה אופייני לו כל כך. בזכות חיוכו זה, טוב-לבו וסבלנותו הרבה נתחבב על כל מי שהכיר אותו. בהכשרה בכנרת התנדב ליחידת נח"ל, עבד במטע הבננות – ועבודתו היתה קשה ומפרכת; לאחר-מכן עבד גם במטע השקדים ומצא בו ענין רב וסיפוק. במלחמת ששת הימים לחם יחד עם כל בני הגרעין בשכם וברמת-הגולן, שירת כרץ מ"פ וגילה תושייה ותגובה מהירה. אחרי המלחמה הלך לנח"ל המוצנח עם חבריו ושוב עבר תקופת-אימונים קשה אך זו לא מררה את רוחו והוא נשאר אותו יוסי טוב וחביב, אם כי נתקשה והתגבר במשך הזמן. באחד האימונים נפגעה שמיעתו ולכן בא לעין-גדי. כאן נכנס לעבוד בכרם במלוא המסירות והרצינות. שם החל ללמוד ולהתכונן לבחינות-הבגרות בכל המרץ כשהוא מקדיש לכך כל רגע פנוי מתוך התלהבות שהביאה את חבריו לידי הערצה על כך. אך ביום כ"ט באייר תשכ"ח (27.5.1968) נפל בשעת מילוי תפקידו במשק לפני תום תקופת הבציר הראשונה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול. בשם מפקדיו וחייליו ביחידה נכתב במכתב-התנחומים למשפחה: "יוסי נפל בשעת עבודתו בישוב-הספר ובכך סימל את הפסוק 'באחת ידו עושה במלאכה ואחת מחזקת השלח'. דמותו של יוסי, תשמש סמל לחינוך הדורות הבאים בצנחנים". בין השאר ציין הכותב כי למרות "שמצב בריאותו היה נמוך במשך תקופה קצרה לא ויתר יוסי על המשך שירותו ביחידת הצנחנים". אחרי נפלו הוציאו הוריו לאור חוברת בשם "יוסי".