רבינוביץ, יהושע (שוקה)

בן רחל וצבי, נולד ביום י' בניסן תרפ"ב (8.4.1922) להוריו בני העלייה השנייה, ארבעה חודשים לאחר שעלו על אדמות טבעון, הוא כפר יחזקאל כיום, בגוש נוריס והתגוררו בצריף דל. יהושע היה בכור הילדים במושב ובעמק ומקטנותו היה קשור לחקלאות, אוהב את הטבע, את המשק, את החי והצומח בו. יהושע אהב גם את לימודי הטבע בבית-הספר, אך מחמת המחלה שבה לקה, לא יכול היה להתמסר ללימודים ועבר לעבוד במשק הוריו. כשאמו נספתה בדרך לרמלה, באוטובוס שנוסעיו נשרפו חיים, היה עוד צעיר לימים, אך כשאביו רצה למכור את המשק, התנגד לכך בתוקף ונשאר לשאת בעולו. כבר בצעירותו למד לאחוז בנשק ובשנים 1946-1947 פעל כשומר שדות בגוש חרוד. בימי מלחמת- העולם השנייה התגייסו אביו ואחיותיו לצבא הבריטי ויהושע נשאר במשק, עד שלא יכול היה לשאת עוד יחידי בעול ועבר לקבוצת גבע. כעבור זמן, לאחר "השבת השחורה" (29.6.1946) והתנכלות הצבא הבריטי ליישוב היהודי, התגייס לפלמ"ח ומילא בו תפקידים חשובים ובין היתר השתתף בהורדת עולים לחוף. עם פרוץ מלחמת-העצמאות שירת כנהג במפקדת הפלמ"ח. ביום 20.4.1948 נפצע בשיירה בדרך לירושלים, ליד שער הגיא, בהיותו בתפקיד כנהג המפקדה. בקרית ענבים קיבל עזרה ראשונה ומשם הובא לבית-החולים "הדסה" בירושלים. כ7- שבועות שכב על ערש-דווי וביום כ"ט באייר תש"ח (7.6.1948) נפטר מפצעיו. נקבר בשייח'-באדר א'. משפחתו החליטה להקים פינת-שירה במושב כפר יחזקאל, לזכרו של יהושע, שהיה חובב שירה ומוסיקה. ביום כ"א באלול תש"י (3.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בכפר יחזקאל.