רבינוביץ, טוביה

בן חיה-ציפה ויחזקאל. נולד בשנת 1895 בעיר אוגוסטוב שבפולין. שם למד ב"חדר" ואחרי כן המשיך בלימודיו בגימנסיה עברית בוילנה. בשנת 1920, בראשית "העלייה השלישית", עלה לארץ-ישראל עם הקבוצה הראשונה שיצאה מאוגוסטוב. בראשית דרכו בארץ עבד במרחביה וכעבור זמן קצר עבר יחד עם חבריו לרחובות ועבד שם בפרדסים. בפרדסי רחובות הצטרף לחבורת פועלים שהתארגנו לעבוד בעבודות ציבוריות. משם עבר לעבוד במשרד לעבודות ציבוריות (כיום "סולל בונה") בקבוצה שנקראה בשם ט"ו, הוא מספר חבריה. הוא עבד בכבישים והיה מסוללי כביש עפולה, כביש סרפנד (צריפין) וכבישים פנימיים בשכונת בורוכוב ורמת גן. בתקופה האבטלה, בעוד חבריו לעבודה עברו לעיר, החל טוביה לעבוד כפועל חקלאי. ואלם עד מהרה נתברר לו כי קשה עליו המלאכה והוא עבר לעסוק בחלוקת העתון "דבר". כשנוסד כפר "גן חיים" במסגרת "התיישבות האלף" עקר טוביה לכפר, עבד בישוב החדש וראה בכך הכנה למעבר להתיישבות. לאחר טלטולים ונדודים בארץ במשך כחמש עשרה שנה עבר סוף סוף להתיישבות במושב צופית שבשרון. טוביה פיתח משק יפה, נטע פרדס של שבעה דונמים הקים רפת ועבד גם מחוץ למשק. היה אופטימי ומלא תקוות. בראשית מאורעות תרצ"ו, ביום כ"ה באב תרצ"ו (13.8.1936), בדרכו לשמירה בפרדסי המושב, בין צופית לכפר סבא, נורה מן המארב, נפצע ונפטר כעבור זמן קצר מפצעיו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בצופית. הניח אישה בהריון ובן. רשימות לזכרו פורסמו בספר "מאורעות תרצ"ו", בחוברת לציון חללי כפר סבא והסביבה ובספר "קהילת אוגוסטוב".