רבינוביץ (חיים), אליהו (איליה)

בן בלה ודוב, נולד ביום כ"ה בשבט תר"ץ (23.2.21930) בעיר ג'רזי סיטי, ארצות-הברית. בשנת 1934 עלה לארץ-ישראל והרגיש עצמו כ"צבר" לכל דבר. אליהו סיים בית-ספר יסודי בפתח תקווה, למד במשך שנה חקלאות, סיים את בית-הספר על שם מכס פיין ועבד כמסגר מיכני. היה חניך "השומר הצעיר" וחבר בגדנ"ע מגיל 12 ואילך. למחרת החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ התנדב לפלמ"ח ונשלח בטעות לחי"ש בכפר יעבץ, שם נתנסה בטבילת-האש הראשונה. אחר-כך הצטרף ליחידת פלמ"ח ושירת בחטיבת הנגב. הוא השתתף בסיורים ובפעולות-קרב נגד כנופיות פורעים, בכיבוש כפרים ערביים (קופחה, מוחרקה, בית חימה), ואחר-כך נטל חלק במאמץ לעכב את התקדמות הצבא המצרי הסדיר. השתתף במבצע "פלשת" – ההתקפה על הטור המצרי באשדוד, בכוח שתקף את חלקו הדרומי של מערך האויב. ההתקפה נהדפה באש כבדה של האויב והכוחות נאלצו לסגת. בקרב זה נפל, ביום כ"ה באייר תש"ח (3.6.1948). ביום ט"ו בחשוון תש"י (17.11.1949) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.