רבינוביץ, ארנסט

בן דוד וליזה זכרונם לברכה. נולד ביום י"ב בשבט תרצ"ט (1.2.1939) בבוקרשט שברומניה. עלה ארצה עם משפחתו בשנת 1965. ארנסט היה תלמיד מוכשר, נשא בעול הלימודים בקלות רבה והצטיין בכל אשר למד. עם תום לימודיו בבית הספר היסודי למד בבית הספר התיכון המקצועי לארכיטקטורה בבוקרשט ואחרי כן התחיל ללמוד בפוליטכניון הרומני ללימודי הארכיטקטורה. כשהיה בן 16, בעקבות הצטיינותו בספורט, נכנס ארנסט למשטר אימונים קשה, במסגרת הליגה הלאומית ברומניה. מאמנו האישי, שהיה לו כאב הכינו לקרב העשר. מקצועותיו המועדפים היו זריקת כידון, הדיפת כדור ברזל, זריקת דיסקוס – ובמקצועות אלה זכה לאליפות באולימפיאדות של ארצות הגוש הקומוניסטי וברומניה עצמה. בשנה השלישית ללימודיו בפוליטכניון הגיש בקשת עלייה לישראל, יחד עם בני משפחתו. ובקשה זו ערערה מאוד את מצבה החברתי והכלכלי של המשפחה. לימודיו הופסקו והוא נאלץ לעבוד כסבל בנמל למען פרנסת המשפחה. לאחר המתנה ממושכת של שמונה שנים ניתן האישור המיוחל, והמשפחה עלתה לישראל. ארנסט התחיל לעבוד במשרד לארכיטקטורה בירושלים בשעות אחר הצהריים, ובשעות הבוקר למד עברית באולפן עציון. כאן הכיר את אשתו לעתיד, שהיתה מורתו באולפן; וכפי שהיא מעידה, נתגלה ארנסט בפרק זמן זה "במלוא יפעתו, כתלמיד מזהיר וכשרוני, כחבר למופת שהיה ער לצורכי חבריו ומוכן תמיד לעזור. כבן מסור להוריו, השוקד על צורכיהם ועושה הכל כדי להקל את חבלי קליטתם בארץ". כעבור חמישה חודשי לימודים באולפן נשא ארנסט את נילי לאישה. וכעבור שנה נולדה בתם – טל. כעבור שנה נוספת נולד בנם – שרון – ובשנת 1972 נולדה בתם ליזה, שנקראה ע"ש אמו של ארנסט שהלכה לעולמה. ארנסט היה אב למופת. הוא הקדיש כל דקה פנויה לילדיו והיה להם לא רק אב אלא גם חבר ורע. הוא לא שכח את רצונו העז ללמוד במוסד להשכלה גבוהה ועל אף כל הקשיים התקבל ללימודי השנה השנייה בטכניון שבחיפה. בזכות כשרונותיו והישגיו קידמוהו מוריו, והוא עלה מיד לשנה השלישית. בטרם סיים את לימודיו התחיל להורות בטכניון – תפקיד שייחס לו חשיבות רבה וראה בו אתגר ושליחות. ארנסט היה מסור מאוד לעבודתו. חיבר מחקרים מקצועיים בנושאי תכנון ובניית ערים והשתתף בתכנון פרוייקט של הקמת שכונה חדשה בקרית טבעון. הוא עבד כמתכנן מרפאות ובתי חולים בשביל קופת חולים ולמרות העומס הרב שהיה נתון בו בעבודתו, מצא את הדרך לחלק את זמנו בין העבודה ובין חיי המשפחה. ארנסט גויס לשירות מילואים בצה"ל במרס 1965. ברומניה שירת שירות צבאי מלא. משום כך הוצב בארץ לשירות מילואים השתלם בקורס מקלענים והוצב לחיל הרגלים. הוא היה פעיל בחטיבת ירושלים והתבלט בכושרו הגופני והנפשי ובכושר מנהיגותו. חבריו אהבוהו, והוא ידע להעניק להם תחושת שלווה וביטחון. אמר עליו מפקדו: היה המח"ט והיה המג"ד והיה ארנסט – קצין ומפקד בכוח עצמו". חבריו לשירות הרבו לספר בשבחו ובמעשי גבורתו. כאשר באחד מהם, בעת השהייה בקו הראשון באיסמעיליה, הצליח בערנותו ובהקרבתו לסכל מתקפת אויב קשה ולהציל את חיי חבריו". ביום כ"ד בניסן תשל"ה (5.4.1975) נפל ארנסט בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי שבקרית שאול. השאיר אחריו אישה, שתי בנות ובן.