רבין, אוריאל

בן נסים הכהן ושמחה. נולד ביום כ"ג באדר תרצ"ד (11.3.1934) ביפו. בעודו ילד עברה משפחתו לחולון ושם קיבל את חינוכו. עם סיימו את לימודיו היסודיים (בבית-החינוך שם) יצא לעבודה ועסק במסגרות. היה חבר בתנועת "הנוער העובד". השתתף בתזמורת "הפועל" בחולון. היה אהוב ומסור לכל, בעל מזג טוב וחיוך ריחף תמיד על שפתיו. בשנת 1951 גויס לצה"ל וסיים את שירותו לשביעות רצונם של מפקדיו. שירת בחיל-ההנדסה והתמחה בפירוק-מוקשים, הכרוך בסכנת-נפשות מתמדת אם בקרב ואם בהדרכה, בה עסק. עם התחלת מערכת-סיני נקרא לדגל בתור חבלן. בצאתו ענה על אזהרת-אחותו: "האם לחברי מותר למות למען המולדת, ולי לא? אין דבר! פעם אחת מתים…" התנדב לפרק את מוקשי האויב ובפעולה זו, בקרב רפיח שבמערכת-סיני, מצא את מותו ביום כ"ח במרחשון תשי"ז (2.11.1956) והובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בבארי. ביום י"ב במרחשון תשי"ח (6.11.1957) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. הניח אשה ובת.