רביד (רבינוביץ), רוני-אהרון

בן מרי ויוסקה. נולד ביום ב' בתמוז תשי"ז (1.7.1957) בירושלים. ילדותו עברה עליו בשכונת רמת דניה. הוא למד בבית-הספר היסודי 'ארלוזורוב' והמשיך את לימודיו בתיכון 'דנמרק'. הוא התגלה בשנים אלו כמנהיג חברתי ואירגן אירועים, שזיכוהו בפרס מיוחד. רוני ביים וערך הצגות, מערכונים וטיולים ברחבי הארץ. התייחסותו הרבה לזולת ואהבתו הגדולה לבני הנעורים, הובילה אותו בשנים מאוחרות יותר להדרכת נוער בארץ ובחו"ל. רוני הדריך בגדנ"ע, ו'ביהודה הצעיר' התנדב למשמר האזרחי ובשעות הפנאי שיחק כדורסל. הוא כתב שירה ותיעד את מסכת חייו בשירים וחרוזים. בשלהי אוקטובר 1975 התגייס לצה"ל ושובץ לחיל-התותחנים, שבו עבר את המסלול עד לפיקוד. הוא הדריך בחיל עד לשחרורו. עם שיחרורו מצה"ל, הצטרף לעבודה בהדרכה במחלקת הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית העולמית. בעבודה זו השקיע את כולו במסירות ובהקרבה בלתי ניתנת לפשרות, והכל למען קיבוץ הגלויות. הוא ריכז והדריך קבוצות מכל ארצות העולם, תוך גילוי מקוריות במחשבה וברעיונות לתוכניות, כגון חיבור משחק המגילות להכרת ירושלים, ואנדרטת מגילת האש לזכרם של קורבנות השואה. במקביל לעבודתו עם נוער במחוז ירושלים והדרום, הוא המשיך בעבודה עם 'נוער לנוער' וחינך לאהבת הארץ והמולדת. בחיוכו הנצחי, בעדינותו ובידע שלו סימל רוני את ארץ-ישראל היפה. בתפקידו האחרון, כאחראי למיון מדריכי קבוצות הנוער והחלוץ, גילה מיומנות מרבית בבחירת האנשים העתידים לייצג את המדינה, ולסיווג האלפים הבאים מארצות הגולה לתוכניות השונות בארץ. הוא קלט נוער שרצה להשתקע בארץ, התחבר עם עולים חדשים ועודד אותם בהיותם בהליכי קליטה. בחודש יוני 1985 יצא רוני למילואים לתפקידי ביטחון שוטף. ביום י' בתמוז תשמ"ה (29.6.1985) נפל בעת מילוי תפקידו. בעת סיור בט"ש, איבד נהג הרכב את השליטה על רכבו וכתוצאה מכך התהפך הרכב ורוני נפגע ונהרג. הוא הובא לקבורה בבית-העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים. השאיר אחריו הורים, ושתי אחיות – ליאורה ומיכל. הוריו, ומחלקת הנוער והחלוץ הוציאו לאור חוברת לזכרו, ובה שירים שכתב רוני ושנמצאו לאחר נפילתו. נסגר מעגל, שבו ייצג בחייו ובמותו סולם ערכים של תרומה למדינה ולעם. במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד היחידה: "נזכור תמיד את רוני, כעלם חמודות עם חיוך מאיר על פניו, נכון תמיד לעזור ולסייע בכל משימה"