רביד, בעז

בן בכור לאביבה ומרדכי. נולד בצהרי יום השבת, י"ט בסיוון תשכ"א (3.6.1961) במושב בית עובד. בשנים 67-1965 ביקר ב'גן- הילדים הישראלי' בפריז בעת שההורים שהו בשליחות המדינה שם. מאז היותו בגן-הילדים בלט כשרונו בציור. כילד, בהשראת הטלוויזיה, צייר ציורים שביטאו הבנה רבה. בהמשך השנים התגבר כושר ההתבטאות של בעז בציור, שהיה "לחם חוקו" בשעות הלימודים בבית-הספר היסודי, בתיכון ובאוניברסיטה. הוא אייר את דפי תמצית ההרצאות תוך שמיעתן. גם בעתות פנאי ורגיעה הקדיש שעות רבות לציור להנאתו הרבה. בעז סיים שמונה שנות לימוד בבית-הספר היסודי האזורי 'גן רווה' במושב בית חנן. התבלט כתלמיד לדוגמה, ששקד על לימודיו מתוך סקרנות ואהבה רבה. בבית-הספר התיכון האזורי המקיף 'ברנר' למד בעז בשתי מגמות מורחבות – פיסיקה וערבית, שהועברו במקביל. בעז נכח לסירוגין בכל שיעור שני ואת החסר השלים לבד, ואף מצא זמן לשחק שחמט, להתאמן בג'ודו, ללמוד גרפיקה ולעזור במשק ההורים. כמו-כן הקדיש מזמנו לשמיעת הרצאות בנושאי יהדות מטעם חסידי חב"ד. בעז התגייס לצה"ל באמצע יולי 1979, יום לאחר בחינת הבגרות האחרונה, ובחר לשרת בחיל-המודיעין. הוא עבר קורס יסודי בערבית, שהיווה אמצעי להמשך דרכו בחיל. עבר קורסים שונים לקידום צבאי וכשפרצה מלחמת שלום-הגליל התנדב לשרת בפיקוד הצפון בלבנון, כקצין מודיעין קרבי. ביולי 1984, לאחר חמש שנות שירות בצה"ל, מהן שנתיים בלבנון כקצין מודיעין קרבי בדרגת סרן, השתחרר מתוך רצון לעזור להורים במשק ולהכין עצמו ללימודים אקדמיים. שנת החופש היתה גדושה בלימודים: צרפתית, אנגלית, כימיה וקורסים נוספים שונים באוניברסיטה הפתוחה. כמו-כן השתתף בקורסים באוניברסיטת תל-אביב כשומע חופשי. באוניברסיטת תל אביב למד פסיכולוגיה ופילוסופיה לתואר ראשון. הוא למד גם גרפולוגיה לתואר גרפולוג מוסמך וראה בה מדע הקשור לפסיכולוגיה בקשר בל ינותק. בתקופת לימודיו התנדב בעז לפעול בוועד הסטודנטים בחוג לפסיכולוגיה והצטרף לתא הסטודנטיאלי הלאומי כחבר 'התחיה' ותרם מכשרונותיו, מזמנו וממרצו לקידום האינטרסים של התנועה. כל השלטים המצוירים והקריקטורות לשימוש בהפגנות מטעם 'התחיה' היו פרי מכחולו של בעז. בתקופת לימודיו נקרא תכופות למילואים ועשה ימי מילואים רבים בהתנדבות. הוא השאיר הודעה ביחידה המבקשת לקרוא לו לכל מבצע ובכל שעה וכך אף התנדב למבצע האחרון, מיד לאחר תום תקופת מילואים ארוכה בלבנון. האדם כפרט בחברה, המוסר האישי והצביעות של בני האדם העסיקו אותו רבות, עוד משחר נעוריו. בעז היה חבר נאמן לחבריו ושימש מופת ודוגמה באהבת האדם במסירות אין קץ למדינת ישראל. הצורך בהישרדות לאומית ושמירה על המורשת היו נר לרגליו ומאור למעשיו. בעז התכוון להתגייס לקבע מיד לאחר קבלת התואר הראשון, לשנתיים נוספות של שירות ובשבוע שבו נפל אמור היה לסכם דברים אחרונים בקשר לגיוסו. הגורל רצה אחרת ובעז נפל בקרב עם כוחות מחבלים (החיזבאללה) במיידון שבלבנון ביום י"ז באייר תשמ"ח, ל"ג בעומר (4.5.1988) והוא רק בן עשרים-ושבע. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בנס ציונה. הותיר אחריו הורים ושלושה אחים – אייל, תומר וארי.