רביב, אהרן (“רוני”)

בנם בכורם של אברהם (היינץ) רוזנצויג-רביב, שעלה ארצה מסלובקיה ותרצה (לבית טרק) ילידת ירושלים. נולד ביום כ' בכסלו תש"ט (21.12.1948) בחיפה. כשהיה בן שש עברה משפחתו לגור בשיכון מכון ויצמן שברחובות, שם עבד אביו. אוירת הלימודים והמחקר של המכון השפיעה עליו ומגיל צעיר נמשך ללימודים ובמיוחד ללימודי הכימיה. רוני סיים את לימודיו בבית הספר היסודי ע"ש סמילנסקי ולמד עוד שנתיים בבית ספר תיכון ברחובות. הוא היה חבר בתנועת הצופים ופעיל בספורט, ביחוד בשחייה ורכיבה. בחופשת הקיץ שלאחר כיתה י' השתתף במחזור הראשון של המחנה ל"נוער שוחר מדע" במכון ויצמן. כאשר נפטר אביו לפתע, נטל רוני, שהיה הבכור בארבעת האחים, את עול הדאגה לאחיו הצעירים. עזר להם בלימודים והשתדל להקל את העומס מעל אמו. המשפחה עברה לגור בירושלים ורוני סיים את לימודיו בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר שעמד בבחינות הבגרות השתתף במפגש הבין-לאומי השמיני לנוער שוחר מדע שנערך בלונדון. בספטמבר 1966 הגיע מועד גיוסו של רוני לצה"ל אך בגלל שיקולים משפחתיים, החליט לדחות את שירותו ולהמשיך ללמוד כימיה – במסגרת העתודה האקדמית – באוניברסיטה העברית בירושלים. ככל עתודאי עבר אימוני טירונות והתחיל בלימודים. בימי הכוננות שלפני מלחמת ששת הימים נקרא רוני לשרת ונשלח לביצורו והגנתו של קיבוץ רעים שמול רצועת עזה. לאחר המלחמה חזר ללימודים, אולם המצב החדש שנוצר והצורך של צה"ל בחיילים שכנעוהו שאין זה הזמן לעסוק בלימודים. רוני לא היה איש צבא באופיו. הוא לא האמין שמלחמות פותרות בעיות, ולמרות ששאף לסיים את לימודיו, לחזור למכון ויצמן, להמשיך בעבודת אביו שנפסקה ללא עת ולמלא את תפקידו בהדרכת אחיו הצעירים, החליט לסיים את הבחינות ולהתגייס לצה"ל. כך הצטרף לצנחנים ושירת שלוש שנים בחיל מובחר זה. הוא עבר קורס מ"כים, קורס צניחה וקורס קצינים. לאחר הקורס נמסרה לפיקודו מחלקת צנחנים והוא השקיע את כל מרצו בהפיכתם ללוחמים מעולים. רוני הקפיד על ביצוע מושלם וגמל בעונש על חריגה וביצוע רשלני. אך יחד עם זאת, כאשר היה מקבל חניך לראיון, היה מוכן לעשות הכל כדי לעזור לו. הוא היה קשוב ומבין ללב חייליו והם יצאו מראיון אצלו בטוחים שאין עוד מפקד כדוגמתו (כך סיפר אחד מחניכיו). רוני היה ממעיט בדיבור ולא נהג לספר בבית את אשר עשה ואת אשר עבר עליו. גם כאשר נשלח עם מחלקתו, בתקופת השיא של מלחמת ההתשה, לגזרה הצפונית של תעלת סואץ – הגזרה הקשה והחמה ביותר – סיפר לאמו כי הוצב בגזרה השקטה והבטוחה ביותר. לילה לילה יצא בראש חייליו למארבים וביום ט' באייר תש"ל (14.5.1970), נפל סגן רוני על גדות התעלה. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות שעל הר הרצל. במכתב תנחומיו למשפחה כתב מפקדו: "למפקדיו אבד אחד מבחירי קציני הגדוד, לחבריו – חבר מסור ונאמן, ולחייליו – מפקד קפדן ויסודי, שאחריו הלכו לאימונים ולקרב – – – רוני התנשא משכמו ומעלה בתוכנו". דברים לזכרו נכתבו בעלון פלוגה א', מחזור אוגוסט 1970.