רביבו, שמעון

בן רוחמה ואברהם. שמעון נולד באוראן שבאלג'יריה בכ"ג באלול תש"א (15.9.1941), שם בילה את עשרים ואחת שנותיו הראשונות. ב-1962 הוא עבר לצרפת ושאר בני משפחתו עלו לישראל. שמעון עבד בצרפת כפקיד במפעל, הכיר את רחל והם התחתנו ב-1965. במהלך השנים נולדו לזוג שלושה בנים. בשנת 1971 עלה שמעון לארץ עם משפחתו מטעמי ציונות והם הקימו את ביתם באשדוד. בארץ נולד לשמעון בנו הרביעי. ב-1.3.1972 התגייס שמעון למשטרה ומילא תפקידים רבים. תפקידו האחרון היה מנהל רישום. מפקדיו מתארים אותו כשוטר מצטיין, מסודר ונעים הליכות. חבריו למשרד מתארים אותו כ"שוטר בנשמתו" ויודעים לספר כי מדי בוקר, טרם זרחה השמש, כבר בדרכו לתחנה אכף את חוקי התנועה שהפרו הנהגים בדרך, ובהגיעו – "העיר" את התחנה במרצו ובעבודתו הנלהבת. שמעון היה כאב לשוטרי התחנה. הם נהגו להתדפק על דלתו ולקבל ממנו תמיכה וייעוץ בנושאים אישיים ובנושאים מקצועיים. רב-סמל בכיר שמעון נפל בעת שירותו בו' באב תשנ"ז (9.8.1997). בן חמישים ושש היה בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי באשדוד. הניח אחריו אישה וארבעה בנים. ספדו לשמעון חבריו ליחידה: "שמעון היה אדם יקר, אשר מותו יצר חלל גדול בקרב בני משפחתו, עמיתיו וחבריו".