רביבו, יעיש (יאיר)
בן מאיר ומזל. נולד ביום י"ד במחנם אב תשט"ז (22.7.1956) בקזבלנקה שבמרוקו. משפחתו עלתה לארץ בשנת 1962. המשפחה בת שבע הנפשות, קיבלה למגורים דירה ישנה ורעועה בפרדס חנה, וגם תנאי הקיום היו קשים מאוד. כיון שבאותו אזור לא מצא האב, סנדלר במקצועו, אפשרות למצוא פרנסה – נפל עול קיום הבית בעיקר על האם, שעסקה במלאכת התפירה. בתנאי מצוקה אלה התחיל יאיר הקטן ללמוד בכיתה א' בפרדס חנה. כעבור שנה עברה המשפחה לדירה מרווחת יותר באזור (ליד חולון). יאיר נכנס לבית הספר הממלכתי דתי 'מימון' שבמקום. בשנות לימודיו בבית ספר זה יצא ליאיר שם בעיקר, בזכות ציוריו הרבים, שקישטו את כותלי בית הספר. ציוריו אלה העידו כבר אז על כשרונו הוודאי. אך הוא היה מודע לכך רק כעבור פרק זמן. האב התחיל לעבוד במקצוע ולבית באה קצת רווחה, שאפשרה לערוך ליאיר חגיגת בר מצווה מהודרת באחד מאולמות השמחה בתל אביב. המשפחה היתה שומרת מצוות והשתדלה להמשיך ולשוות צביון דתי לחינוכו של הנער גם לאחר סיום לימודיו היסודיים. על כן שלחוהו לבית הספר המקצועי 'תורה ומלאכה'. ובו בחר במכונאות רכב כמגמה עיקרית. כעבור שנה עבר יאיר לפנימייה הקדם צבאית 'נחלים' שבפתח תקוה. גם שם הוסיף להשתלם באותו מקצוע. בימות החופשה הלך לעבוד כדי לסייע להוריו. משפחתו של יאיר נקלעה שוב למצב כלכלי קשה, האם היתה נכה והאב חולה אסטמה, ויאיר נאלץ, לאחר עשר שנות לימוד, לצאת לעבודה ולסייע לפרנסת ביתו. בזמנו הפנוי התמסר לתחביבו – הציור – ובמיוחד נהג לצייר פורטרטים. בעת זו היה בדעתו לעבור קורס לספרות נשים כדי להחליף את מקצועו, בבוא העת. כן הספיק לעבור קורס נהיגה לפני גיוסו לצה"ל. חרף כל עיסוקיו מצא יאיר זמן לטפח תחביב נוסף: עיסוק בספורט. הוא שיחק כדורגל בקבוצת הנוער של 'הפועל' אזור כשוער. הוא קיווה שלאחר השירות הצבאי ישוב וישחק באותה אגודה – בקבוצה הבוגרת שלה. בתחילת אוגוסט 1974 לבש יאיר את מדי צה"ל, ולשמחת לבו הושם לחיל השריון. הוא עבר את הטירונות וקורס לנהיגת זחל"מים ועלה לדרגת סמל. בצבא נתגלו מסירותו ונאמנותו, אהבתו לעבודה ודבקותו במטרה. הטילו עליו את התפקיד של קצין רכב. והוא מילאו בהצטיינות. בזכות זאת נמצא ראוי להיות נהגו האישי של מפקד החטיבה. הוא דאג למפקדו אישית ומקצועית וחרג במסירותו הרבה מעבר למקובל בתפקיד זה. לפתע, שעה שמילא את תפקידו, קרה אסון באחד מכבישי הארץ, והוא ומפקדו מצאו את מותם – ביום י"ג באדר תשל"ז (3.3.1977). יאיר הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי שבחולון. השאיר אחריו הורים, שלוש אחיות ואח. וכן חברה שעמד להתחתן אתה. בדברי ההערכה, שרשמו הממונים על יאיר, נאמר: "חייל מסור ונבון, מילא את תפקידו באורח מושלם, היה אהוד ואהוב על מפקדיו ועל חבריו כאחד". המשפחה השכולה הנציחה את זכרו בהצבת אנדרטה באחד הגנים שבאזור.
