רבוח, אלי

בן סימון ויקוט. נולד ביום כ"ה באייר תש"ז (15.5.1947) בעיר מוגדיר אשר במרוקו. אלי למד בבית-ספר בעיר-מולדתו ובמקביל ללימודיו שם היה לומד בערבים את לימודי היהדות ב"תלמוד- תורה" ואף כאשר עבר לתיכון המשיך ללמוד בערבים ב"ישיבה". סגור היה בחייו ואת כל מאודו נתן ללימודים. אהב לקרוא ספרים. בשנת 1963 עלה עם המשפחה לארץ. אלי הבין כי בארץ לא יוכל להמשיך בלימודיו כיון שהיה עליו לעזור לפרנסת-המשפחה ולכן יצא ללמוד ברזלנות-בניין ועד מהרה למד את המקצוע והתמחה בו. מעולם לא התאונן ורק דאג לזולת לעזור לו. עם עבודתו ביום החל ללמוד בערבים את מקצוע האלקטרוניקה, הרדיו והטלויזיה. לצה"ל גויס במאי 1965. אלי אהב את הצבא ואת היחידה אשר בה שירת. הוא לא היה מספר באיזו יחידה הוא משרת ופעם כשהוריו שאלוהו למקום הימצאו בצבא, ענה שהחיים שם קשים ורק מעטים יכולים להתמיד בחיים אלה. "אני משרת שם כמעט כל השנתיים וחצי שלי ולא הייתי מוכן להחליפה בכל יחידה אחרת". אך עוד משרת בשירות-חובה פרצה מלחמת ששת הימים. הוא נלחם כאיש חיל- ההנדסה ששירת במסגרת פלוגת סער של גייסות-השריון, ובקרב שנערך בשייך זוויד שבסיני ביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), נפל בשעה שעסק בטיהור המקום מחיילי האויב וממוקשיו. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בבארי והועבר לאחר-מכן למנוחת-עולמים בבית-הקברות שעל הר-הרצל בירושלים. ההורים קיבלו מגילה מיחידתו ובה נקובים שמות הנופלים בקרבות בסיני – ושם אלי בתוכם