רבהון, עמנואל (קורט, גוגו)

בן פרידה ואריה, נולד ביום כ"ד בתשרי תר"ף (18.10.1919) בברלין, בירת גרמניה, למשפחה אמידה, כאחד משני בנים תאומים. למד בכיתות-יסוד של בית-ספר תיכון והתעניין בעיקר בספורט. הוא ואחיו הצטרפו לתנועת-נוער ציונית ולמרות רצון ההורים עלו יחד לארץ בשנת 1933 במסגרת עליית-הנוער. עד שנתו העשרים היה במשק. את שנות חברת-הנוער עשה בנען ובאשדות יעקב, ושם נשאר. אהב במיוחד לטפל בכלבים (סיים קורס מיוחד לכך) וגם את הספורט לא הזניח. ב-1939 נודע לו על מות אביו הרופא במחנה-הסגר, ומלא רגש-נקם התגייס מיד, עם אחיו, לצבא הבריטי בימים הראשונים למלחמת- העולם השנייה. שירת רוב הזמן מחוץ לארץ. היה במצרים, ביוון ובצרפת. משהשתחרר ב-1945 נשא אישה והתיישב בתל-אביב. בשעות הפנאי נהג לנגן בפסנתר או להקשיב למוסיקה. עבד כנהג אך למעשה היה מגויס תמיד, כחבר ותיק ב"הגנה". בינואר 1948 נפל אחיו תאומו, והדבר זיעזע אותו עד היסוד. שוב היה עליו לנקום נקמתו האישית במלחמה, אך נאלץ להמתין לסיום ההריון של אישתו והבן שנולד לו באפריל 1948 נקרא על שם אחיו. ב-19.5.1948 עזב את הבית התגייס ושירת בחטיבה 7. השתתף במבצע "בן-נון ב'", ההתקפה השנייה על מערך הלגיון בלטרון, במגמה לפרוץ את הדרך לירושלים. היה בכוח שפרץ לחצר משטרת לטרון, אך בשל אש האויב העזה סבל הכוח נפגעים ונאלץ לסגת. בקרב זה נפל, ביום כ"א באייר תש"ח (30.5.1948). השאיר אחריו אישה – חיה ובן. ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.