ראזפורקר, שי

בן חנה ויהודה. נולד ביום כ"ט בטבת תשל"ב (16.1.1972) ברמלה. בתום לימודיו היסודיים המשיך בישיבת 'תורה-אורה' ברמלה ובבית-הספר התיכון 'מרכז הנער' במגמת מכונאות. שי היה ילד טוב ומלא חיים שאהב לעזור לכולם. טרם גיוסו לצה"ל עבד שי בממ"ן ובחברת 'אל-על'. שי היה קשור מאוד למשפחתו והרגיש אחריות רבה להוריו ולאחיו. אביו, נכה צה"ל, לקה בהלם-קרב במלחמת יום-הכיפורים ונשא צלקות אלו כל השנים. לשי היה חשוב מאוד לתמוך במשפחתו, להיות קרוב להוריו וכן לעזור בפרנסת הבית. שי ציפה בכליון עיניים ליום גיוסו לצה"ל. בתחילת חודש ספטמבר 1990 גויס שי לשירות חובה בצה"ל. הוא יצא לטירונות, השתלב במסגרת הצבאית ועמד בכל המשימות הקשות שנדרשו ממנו. הוא הוצב בחיל החימוש ומכיוון שהיה בוגר מגמת מכונאות, נשלח לקורס מכונאות רכב וטנקים. בסיום הקורס נשלח לשרת בחטיבת שריון בשזפון. לדברי מפקדו, שי השתלב היטב ביחידה, גילה מוטיבציה רבה ושאף להתקדם במקצועו. חבריו בבסיס סיפרו, כי שי היה אדם טוב, שקט, מתחשב ואוהב לעזור. היה מקובל בקרב חבריו ומרוצה משירותו. ביום כ"א בשבט תשנ"ב (26.1.1992) נפל שי בעת שירותו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי ברמלה. הותיר אחריו הורים, אח – יונתן, ואחות – נורית. בני משפחתו הנציחו זכרו בספר תורה, שתרמו לבית-הכנסת 'שי-עולמות' באשדוד.