fbpx
ראובן, יוסף

ראובן, יוסף


בן עמוס וברכוסה. נולד ביום כ"ג באלול תרצ"ד (3.9.1934) בטריפולי שבלוב. את לימודיו היסודיים למד בעיר-מולדתו. בשנת 1949 עלה לארץ. היה ברזלן לפי מקצועו. יוסף היה מתרגם של מבחר הספור הספרדי (שהופיע בהוצאת "הדר") וכן כתב כמה פואמות אשר לא פירסם. הכתיבה לא היתה בשבילו קרדום לחפור בו אלא תענוג ויש שכתבי-היד שלו התגלגלו בבית או הושמדו על-ידיו. את רוב זמנו הקדיש לדיג ולבעלי-חיים שאהב מאד. לצה"ל גויס בנובמבר 1951. לאחר ששוחרר מן הצבא היה יוצא מדי פעם למילואים ושוב נקרא לדגל לשירות במלחמת ששת הימים. ביום השלישי לקרבותיה, הוא כ"ח באייר תשכ"ז (7.6.1967), נמצא במשימת-סיור לאורך מוצבי ג'בל ליבני לקראת תקיפת האויב על-ידי החטיבה, ותוך הסיור, בהיותו בזחל"ם בעמדת-תצפית נפגע הזחל"ם – וכתוצאה מכך נפל יוסף. הניח אשה וילדה כבת מחצית השנה. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי הועבר לאחר-מכן למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. ספר-תורה נרכש על-שמו על-ידי האב והוכנס לבית-הכנסת. עיריית נתניה הוציאה חוברת לזכר בניה שנפלו על משמרתם – ויוסף ביניהם.

דילוג לתוכן